Esajas 24
1 Se, HERREN gør Jorden tom og øde og vender op og ned paa dens Overflade, han spreder dens Beboere;
| הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃ |
2 det gaar Lægfolk som Præst, Træl som Herre, Trælkvinde som Frue, Køber som Sælger, Laangiver som Laantager, Aagerkarl som Skyldner.
| והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃ |
3 Jorden tømmes og plyndres i Bund og Grund, thi HERREN har talet dette Ord.
| הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃ |
4 Jorden blegner og segner, Jorderig sygner og segner, Jordens Højder sygner hen.
| אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃ |
5 Vanhellig blev Jorden under dem, som bor der, thi Lovene krænked de, overtraadte Budet, brød den evige Pagt.
| והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ |
6 Derfor fortærer Forbandelse Jorden, og bøde maa de, som bor der. Derfor svides Jordens Beboere bort, kun faa af de dødelige levnes.
| על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ |
7 Druesaften sørger, Vinranken sygner alle de hjertensglade sukker;
| אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃ |
8 Haandpaukens Klang er endt, de jublendes Larm hørt op, endt er Citrens Klang.
| שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃ |
9 De drikker ej Vin under Sang, besk smager den stærke Drik.
| בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃ |
10 Den øde Stad ligger nedbrudt, stængt er hver Boligs Indgang.
| נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃ |
11 Man jamrer over Vinen paa Gaden, bort er al Glæde svundet; landflygtig er Landets Fryd.
| צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃ |
12 I Byen er Øde tilbage, og Porten er hugget i Splinter.
| נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃ |
13 Thi paa Jorden midt iblandt Folkene gaar det, som naar Olietræets Frugt slaas ned, som ved Efterslæt, naar Vinen er høstet:
| כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃ |
14 Disse opløfter Røsten, jubler over HERRENS Storhed, raaber fra Vesten:
| המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃ |
15 »Derfor skal I ære HERREN i Østen, paa Havets Strande HERRENS, Israels Guds, Navn!«
| על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃ |
16 Fra Jordens Grænse hører vi Lovsange: »Hil den retfærdige!« Men jeg siger: Jeg usle, jeg usle, ve mig, Ransmænd raner, Ransmænd raner Ran,
| מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃ |
17 Gru og Grav og Garn over dig, som bor paa Jorden!
| פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃ |
18 Den, der flygter for Gru, skal falde i Grav, og den, der naar op af Grav, skal fanges i Garn. Thi Sluserne oventil aabnes, og Jordens Grundvolde vakler.
| והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃ |
19 Jorden smuldrer og smuldrer, Jorden gynger og gynger, Jorden skælver og skælver;
| רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃ |
20 Jorden raver og raver som drukken og svajer som Vogterens Hytte; tungt ligger dens Brøde paa den, den segner og rejser sig ikke.
| נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃ |
21 Paa hin Dag hjemsøger HERREN Himlens Hær i Himlen og Jordens Konger paa Jorden.
| והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃ |
22 De slæbes i Fængsel som Fanger, holdes under Laas og Lukke og straffes lang Tid efter.
| ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃ |
23 Maanen blues og Solen skæmmes, thi Hærskarers HERRE viser, han er Konge paa Zions Bjerg, i Jerusalem; for hans Ældstes Øjne er Herlighed.
| וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃ |
