Esajas 22
1 Et Udsagn: »Synernes Dal«. Hvad tænker du paa, siden alle stiger op paa Tagene,
| משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות |
2 du larmende, støjende By, du jublende Stad? Dine slagne er vel ikke sværdslagne, døde i Krig!
| תשאות מלאה עיר הומיה--קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה |
3 Alle dine Høvdinger flygted, flyed langt bort, alle dine Helte, væbnet med Buer, blev fanget.
| כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו |
4 Derfor siger jeg: Gaa fra mig, lad mig græde bittert, træng ej paa for at trøste mig over, at mit Folk er lagt øde!
| על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי |
5 Thi en Dag, da man ræddes, trædes og trænges, har Herren, Hærskarers HERRE, til Rede! I Synernes Dal brødes Mure ned, mod Bjerget hørtes Skrig;
| כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות--בגי חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר |
6 Elam løftede Koggeret, Aram satte sig til Hest, Kir tog Skjoldene ud;
| ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן |
7 og de bedste iblandt dine Dale fyldtes med Vogne og Heste, lige til Porten stod de.
| ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה |
8 Han borttog Judas Værn. Paa den Dag saa I hen til Skovhusets Rustkammer,
| ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער |
9 og I saa, hvor mange Revner der var i Davidsbyen. I samlede Nedredammens Vand,
| ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה |
10 gik Jerusalems Huse igennem og rev Husene ned for at gøre Muren stærk.
| ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה |
11 I gravede mellem de to Mure en Fordybning til den gamle Dams Vand. Men til ham, der virked det, skued I ikke, saa ej hen til ham, som beredte det for længst.
| ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם |
12 Paa hin Dag kaldte Herren, Hærskarers HERRE, til Graad og Sorg, til Hovedragning og Sæk.
| ויקרא אדני יהוה צבאות--ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק |
13 Men se, der er Fryd og Glæde, man slaar Okser ned, slagter Faar, æder Kød og faar Vin at drikke: »Lad os æde og drikke, thi i Morgen dør vi!«
| והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות |
14 Men Hærskarers HERRE aabenbared for mit Øre: »Den Synd, « siger Herren, Hærskarers HERRE, »faar I ikke sonet, førend I dør!«
| ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות |
15 Saa siger Herren, Hærskarers HERRE: Gaa hen og sig til denne Foged, Slotshøvedsmanden Sjebna:
| כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית |
16 Hvad har du her, og hvem har du her, at du her udhugger din Grav, udhugger dig en Grav højt oppe, huler dig en Bolig i Klippen!
| מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו |
17 Se, HERREN slynger dig bort og bøjer dig sammen, du stolte,
| הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה |
18 han knytter dig sammen til et Knytte og kaster dig ud i et vidtstrakt Land! Der skal du dø, der din Æresvogn komme, du Skændsel for din Herres Hus!
| צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך--קלון בית אדניך |
19 Jeg støder dig bort fra din Stilling og styrter dig fra din Post.
| והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך |
20 Men paa hin Dag kalder jeg min Tjener Eljakim, Hilkijas Søn,
| והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו |
21 og iklæder ham din Kjortel, omgjorder ham med dit Bælte og lægger din Myndighed i hans Haand. Han skal blive en Fader for Jerusalems Indbyggere og Judas Hus.
| והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה |
22 Jeg lægger Nøglen til Davids Hus paa hans Skulder; naar han lukker op, skal ingen lukke i, og naar han lukker i, skal ingen lukke op,
| ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח |
23 Jeg fæster ham som en Nagle paa et sikkert Sted, og han skal blive til Hæder for sit Fædrenehus.
| ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו |
24 Men hænger hans Fædrenehus's hele Vægt sig paa ham, Skud og Vildskud, alle Smaakar, fra Fadene til alle Krukkerne,
| ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן--מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים |
25 saa skal det ske paa den Dag, lyder det fra Hærskarers HERRE, at Naglen, der var fæstet paa et sikkert Sted, giver efter, rives ud og falder ned, og hele Vægten, som hænger derpaa, skal slaas sønder. Thi HERREN har talet!
| ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה--כי יהוה דבר |
