1 Mosebog 2
1 Saaledes fuldendtes Himmelen og Jorden med al deres Hær.
| ויכלו השמים והארץ וכל צבאם |
2 Paa den syvende Dag fuldendte Gud det Værk, han havde udført, og han hvilede paa den syvende Dag efter det Værk, han havde udført;
| ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה |
3 og Gud velsignede den syvende Dag og helligede den, thi paa den hvilede han efter hele sit Værk, det, Gud havde skabt og udført.
| ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות |
4 Det er Himmelens og Jordens Skabelseshistorie. Da Gud HERREN gjorde Jord og Himmel —
| אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים |
5 dengang fandtes endnu ingen af Markens Buske paa Jorden, og endnu var ingen af Markens Urter spiret frem, thi Gud HERREN havde ikke ladet det regne paa Jorden, og der var ingen Mennesker til at dyrke Agerjorden,
| וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה |
6 men en Taage vældede op at Jorden og vandede hele Agerjordens Flade —
| ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה |
7 da dannede Gud HERREN Mennesket af Agerjordens Muld og blæste Livsaande i hans Næsebor, saa at Mennesket blev et levende Væsen.
| וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה |
8 Derpaa plantede Gud HERREN en Have i Eden ude mod Øst, og dem satte han Mennesket, som han havde dannet;
| ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר |
9 Og Gud HERREN lod af Agerjorden fremvokse alle Slags Træer, en Fryd at skue og gode til Føde, desuden Livets Træ, der stod midt i Haven, og Træet til Kundskab om godt og ondt.
| ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע |
10 Der udsprang en Flod i Eden til at vande Haven, og udenfor delte den sig i fire Hovedstrømme.
| ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים |
11 Den ene hedder Pisjon; den løber omkring Landet Havila, hvor der findes Guld
| שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב |
12 og Guldet i det Land er godt, Bdellium og Sjohamsten.
| וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם |
13 Den anden Flod hedder Gihon; den løber omkring Landet Kusj.
| ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש |
14 Den tredje Flod hedder Hiddekel; den løber østen om Assyrien. Den fjerde Flod er Frat.
| ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת |
15 Derpaa tog Gud HERREN Adam og satte ham i Edens Have til at dyrke og vogte den.
| ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה |
16 Men Gud HERREN bød Adam: »Af alle Træer i Haven har du Lov at spise,
| ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל |
17 kun af Træet til Kundskab om godt og ondt maa du ikke spise; den Dag du spiser deraf, skal du visselig dø!«
| ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו--מות תמות |
18 Derpaa sagde Gud HERREN: »Det er ikke godt for Mennesket at være ene; jeg vil gøre ham en Medhjælp, som passer til ham!«
| ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו |
19 Og Gud HERREN dannede af Agerjorden alle Markens Dyr og Himmelens Fugle og førte dem hen til Adam for at se, hvad han vilde kalde dem; thi hvad Adam kaldte de forskellige levende Væsener, det skulde være deres Navn.
| ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו |
20 Adam gav da alt Kvæget, alle Himmelens Fugle og alle Markens Dyr Navne — men til sig selv fandt Adam ingen Medhjælp, der passede til ham.
| ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו |
21 Saa lod Gud HERREN Dvale falde over Adam, og da han var sovet ind, tog han et af hans Ribben og lukkede med Kød i dets Sted;
| ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה |
22 og af Ribbenet, som Gud HERREN havde taget af Adam, byggede han en Kvinde og førte hende hen til Adam.
| ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם |
23 Da sagde Adam: »Denne Gang er det Ben af mine Ben og Kød af mit Kød; hun skal kaldes Kvinde, thi af Manden er hun taget!«
| ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת |
24 Derfor forlader en Mand sin Fader og Moder og holder sig til sin Hustru, og de to bliver eet Kød.
| על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד |
25 Og de var begge nøgne, baade Adam og hans Hustru, men de bluedes ikke.
| ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו |
