2 Mosebog 21
1 De Lovbud, du skal forelægge dem, er følgende:
| ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם׃ |
2 Naar du køber dig en hebræisk Træl, skal han trælle i seks Aar, men i det syvende skal han frigives uden Vederlag.
| כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃ |
3 Er han ugift, naar han kommer til dig, skal han frigives alene; er han gift, skal hans Hustru frigives sammen med ham.
| אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃ |
4 Hvis hans Herre giver ham en Hustru og hun føder ham Sønner eller Døtre, da skal Hustruen og hendes Børn tilhøre hendes Herre, og Trællen frigives alene.
| אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃ |
5 Hvis han imidlertid erklærer: »Jeg har faaet Kærlighed til min Herre, min Hustru og mine Børn, jeg vil ikke have min Frihed!«
| ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׃ |
6 da skal hans Herre føre ham hen til Gud og stille ham op ad Døren eller Dørstolpen, og hans Herre skal gennembore hans Øre med en Syl, og saa skal han være hans Træl for Livstid.
| והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם׃ |
7 Naar en Mand sælger sin Datter som Trælkvinde, skal hun ikke frigives som Trællene.
| וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃ |
8 Dersom hun paadrager sig sin Herres Mishag, efter at han har haft Omgang med hende, skal han tillade, at hun købes fri; han har ikke Lov at sælge hende til fremmede Folk, naar han har gjort Uret imod hende;
| אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה׃ |
9 hvis han derimod bestemmer, at hun skal være hans Søns Hustru, skal han behandle hende, som det tilkommer Døtre.
| ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃ |
10 Hvis han tager sig en anden, har han ikke Lov at forholde den første den Kødspise, Klædning og ægteskabelige Ret, der tilkommer hende.
| אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃ |
11 Forholder han hende nogen af disse tre Ting, skal hun frigives uden Vederlag og Betaling.
| ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃ |
12 Den, der slaar en Mand ihjel, skal lide Døden.
| מכה איש ומת מות יומת׃ |
13 Gør han det imidlertid ikke med Forsæt, men styres hans Haand af Gud, vil jeg anvise dig et Sted, hvor han kan ty hen.
| ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃ |
14 Naar derimod en handler med Overlæg, saa han med List slaar sin Næste ihjel, da skal du rive ham bort fra mit Alter, for at han kan lide Døden.
| וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃ |
15 Den, der slaar sin Fader eller Moder, skal lide Døden.
| ומכה אביו ואמו מות יומת׃ |
16 Den, der stjæler et Menneske, skal lide Døden, hvad enten han har solgt det, eller det endnu findes hos ham.
| וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃ |
17 Den, der forbander sin Fader eller Moder, skal lide Døden.
| ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ |
18 Naar der opstaar Strid mellem Mænd, og den ene slaar den anden med en Sten eller med Næven, saa at han vel ikke dør deraf, men dog maa holde Sengen,
| וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃ |
19 saa skal Gerningsmanden være sagesløs, hvis han kan staa op og gaa ud støttet til sin Stok; kun skal han godtgøre ham hans Tidsspilde og sørge for hans Helbredelse.
| אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃ |
20 Naar en Mand slaar sin Træl eller Trælkvinde med sin Stok, saa de dør paa Stedet, skal han straffes derfor;
| וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃ |
21 men hvis de bliver i Live en Dag eller to, skal han ikke straffes; det er jo hans egne Penge.
| אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃ |
22 Naar Mænd kommer i Slagsmaal og støder til en frugtsommelig Kvinde, saa hun nedkommer i Utide, men der ellers ingen Ulykke sker, da skal han bøde, hvad Kvindens Mand paalægger ham, og give Erstatning for det dødfødte Barn.
| וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים׃ |
23 Men hvis der sker en Ulykke, skal du bøde Liv for Liv,
| ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃ |
24 Øje for Øje, Tand for Tand, Haand for Haand, Fod for Fod,
| עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל׃ |
25 Brandsaar for Brandsaar, Saar for Saar, Skramme for Skramme.
| כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה׃ |
26 Naar en Mand slaar sin Træl eller sin Trælkvinde i Øjet og ødelægger det, skal han give dem fri til Erstatning for Øjet;
| וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו׃ |
27 og hvis han slaar en Tand ud paa sin Træl eller Trælkvinde, skal han give dem fri til Erstatning for Tanden.
| ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו׃ |
28 Naar en Okse stanger en Mand eller Kvinde ihjel, skal Oksen stenes, og dens Kød maa ikke spises, men Ejeren er sagesløs;
| וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי׃ |
29 men hvis Oksen allerede tidligere har villet stange, og dens Ejer er advaret, men alligevel ikke passer paa den, og den saa dræber en Mand eller Kvinde, da skal Oksen stenes, og dens Ejer skal ogsaa lide Døden;
| ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת׃ |
30 men hvis der paalægges ham Sonepenge, skal han betale saa stor en Løsesum for sit Liv, som der kræves af ham.
| אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו׃ |
31 Ogsaa hvis den stanger en Dreng eller en Pige, skal han behandles efter samme Lovbud.
| או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו׃ |
32 Men hvis Oksen stanger en Træl eller Trælkvinde, skal han betale deres Herre tredive Sekel Sølv, og Oksen skal stenes.
| אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל׃ |
33 Naar en Mand tager Dækket af en Cisterne eller graver en Cisterne uden at dække den til, og en Okse eller et Æsel saa falder deri,
| וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור׃ |
34 da skal Brøndens Ejer erstatte det; han skal give Dyrets Ejer Erstatning i Penge, men det døde Dyr skal tilfalde ham,
| בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו׃ |
35 Naar en Mands Okse stanger en andens Okse ihjel, skal de sælge den levende Okse og dele Pengene, og ligeledes skal de dele det døde Dyr.
| וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון׃ |
36 Men hvis det er vitterligt, at Oksen tidligere har villet stange, og dens Ejer ikke har passet paa den, da skal han erstatte Okse med Okse, men det døde Dyr skal tilfalde ham.
| או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו׃ |
