< Efeserne 5 >

1 Vorder derfor Guds Efterlignere som elskede Børn,
לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים׃
2 og vandrer i Kærlighed, ligesom ogsaa Kristus elskede os og gav sig selv hen for os som en Gave og et Slagtoffer, Gud til en velbehagelig Lugt.
והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נפשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח׃
3 Men Utugt og al Urenhed eller Havesyge bør end ikke nævnes iblandt eder, som det sømmer sig for hellige,
אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים׃
4 ej heller ublu Væsen eller daarlig Snak eller letfærdig Skemt, hvilket er utilbørligt, men hellere Taksigelse.
גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה׃
5 Thi dette vide og erkende I, at ingen utugtig eller uren eller havesyg, hvilket er en Afgudsdyrker, har Arv i Kristi og Guds Rige.
כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים׃
6 Ingen bedrage eder med tomme Ord; thi for disse Ting kommer Guds Vrede over Genstridighedens Børn.
אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃
7 Derfor, bliver ikke meddelagtige med dem!
על כן אל יהי חלקכם עמהם׃
8 Thi I vare forhen Mørke, men nu ere I Lys i Herren; vandrer som Lysets Børn,
כי מלפנים הייתם חשך ועתה הנכם אור באדנינו התהלכו נא כבני אור׃
9 (Lysets Frugt viser sig jo i al Godhed og Retfærdighed og Sandhed, )
כי פרי הרוח כל מעשי חסד וצדק ואמת׃
10 saa I prøve, hvad der er velbehageligt for Herren.
ובחנו מה הוא רצוי בעיני אדנינו׃
11 Og haver ikke Samfund med Mørkets ufrugtbare Gerninger. Men revser dem hellere;
ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם׃
12 thi hvad der lønligt bedrives af dem, er skammeligt endog at sige;
כי מה שהם עשים בסתר חרפה היא אך לספר׃
13 men alt dette bliver aabenbaret, naar det revses af Lyset. Thi alt det, som bliver aabenbaret, er Lys.
אבל כל זאת יגלה כשיוכח על ידי האור כי כל הנגלה אור הוא׃
14 Derfor hedder det: „Vaagn op, du, som sover, og staa op fra de døde, og Kristus skal lyse for dig!‟
על כן הוא אומר עורה הישן וקומה מן המתים ויאר לך המשיח׃
15 Ser derfor nøje til, hvorledes I vandre, ikke som uvise, men som vise,
ועתה ראו והזהרו להתהלך לא ככסילים כי אם כחכמים׃
16 saa I købe den belejlige Tid, efterdi Dagene ere onde.
מוקירים העת כי הימים רעים המה׃
17 Derfor bliver ikke uforstandige, men skønner, hvad Herrens Villie er.
על כן אל תהיו חסרי דעת כי אם מבינים לדעת מה הוא רצון אדנינו׃
18 Og drikker eder ikke drukne i Vin, i hvilket der er Ryggesløshed, men lader eder fylde med Aanden,
ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃
19 saa I tale hverandre til med Psalmer og Lovsange og aandelige Viser og synge og spille i eders Hjerte for Herren
ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃
20 og altid sige Gud og Faderen Tak for alle Ting i vor Herres Jesu Kristi Navn
והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח׃
21 og underordne eder under hverandre i Kristi Frygt;
הכנעו איש לאחיו ביראת אלהים׃
22 Hustruerne skulle underordne sig under deres egne Mænd, som under Herren;
הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו׃
23 thi en Mand er sin Hustrus Hoved, ligesom ogsaa Kristus er Menighedens Hoved. Han er sit Legemes Frelser.
כי האיש הוא ראש האשה כאשר המשיח הוא ראש העדה והוא מושיע של הגוף׃
24 Dog, ligesom Menigheden underordner sig under Kristus, saaledes skulle ogsaa Hustruerne underordne sig under deres Mænd i alle Ting.
אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר׃
25 I Mænd! elsker eders Hustruer, ligesom ogsaa Kristus elskede Menigheden og hengav sig selv for den,
האנשים אהבו את נשיכם כאשר גם המשיח אהב את העדה ויתן את נפשו בעדה׃
26 for at han kunde hellige den, idet han rensede den ved Vandbadet med et Ord,
למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים׃
27 for at han selv kunde fremstille Menigheden for sig som herlig, uden Plet eller Rynke eller noget deslige, men for at den maatte være hellig og ulastelig.
להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה׃
28 Saaledes ere Mændene skyldige at elske deres egne Hustruer som deres egne Legemer; den, som elsker sin egen Hustru, elsker sig selv.
כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו׃
29 Ingen har jo nogen Sinde hadet sit eget Kød, men han nærer og plejer det, ligesom ogsaa Kristus Menigheden.
כי מעולם לא שנא איש את בשרו כי אם זן ומכלכל אתו כאשר גם האדון את עדתו׃
30 Thi vi ere Lemmer paa hans Legeme.
כי אברי גופו אנחנו משברו ומעצמיו׃
31 Derfor skal et Menneske forlade sin Fader og Moder og holde fast ved sin Hustru, og de to skulle være eet Kød.
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃
32 Denne Hemmelighed er stor — jeg sigter nemlig til Kristus og til Menigheden.
גדול הסוד הזה ואני מפרש אתו על המשיח ועל עדתו׃
33 Dog, ogsaa I skulle elske hver især sin egen Hustru som sig selv; men Hustruen have Ærefrygt for Manden!
ואולם גם אתם כל איש מכם יאהב את אשתו כנפשו והאשה היא תזהר ותירא את בעלה׃

< Efeserne 5 >