2 Samuel 22
1 David sang HERREN denne Sang, dengang HERREN havde frelst ham af alle hans Fjenders og af Sauls Haand.
| וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃ |
2 Han sang: »HERRE, min Klippe, min Borg, min Befrier,
| ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃ |
3 min Gud, mit Bjerg, hvortil jeg tyr, mit Skjold, mit Frelseshorn, mit Værn, min Tilflugt, min Frelser, som frelser mig fra Vold!
| אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃ |
4 Jeg paakalder HERREN, den Højlovede, og frelses fra mine Fjender.
| מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃ |
5 Dødens Brændinger omsluttede mig, Ødelæggelsens Strømme forfærdede mig,
| כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃ |
| חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃ (Sheol h7585) |
7 i min Vaande paakaldte jeg HERREN og raabte til min Gud. Han hørte min Røst fra sin Helligdom, mit Raab fandt ind til hans Ører!
| בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃ |
8 Da rystede Jorden og skjalv, Himlens Grundvolde bæved og rysted, thi hans Vrede blussede op.
| ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ |
9 Røg for ud af hans Næse, fortærende Ild af hans Mund, Gløder gnistrede fra ham.
| עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ |
10 Han sænkede Himlen, steg ned med Skymulm under sine Fødder;
| ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ |
11 baaret af Keruber fløj han, svæved paa Vindens Vinger;
| וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃ |
12 han omgav sig med Mulm som en Bolig, mørke Vandmasser, vandfyldte Skyer.
| וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃ |
13 Fra Glansen foran ham for der Hagl og Ildgløder ud.
| מנגה נגדו בערו גחלי אש׃ |
14 HERREN tordned fra Himlen, den Højeste lod høre sin Røst;
| ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃ |
15 han udslynged Pile, adsplittede dem, lod Lynene funkle og skræmmede dem.
| וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃ |
16 Havets Bund kom til Syne, Jordens Grundvolde blottedes ved HERRENS Trusel, for hans Vredes Pust.
| ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃ |
17 Han udrakte Haanden fra det høje og greb mig, drog mig op af de vældige Vande,
| ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ |
18 frelste mig fra mine mægtige Fjender, fra mine Avindsmænd; de var mig for stærke.
| יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃ |
19 Paa min Ulykkes Dag faldt de over mig, men HERREN blev mig et Værn.
| יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃ |
20 Han førte mig ud i aabent Land, han frelste mig, thi han havde Behag i mig.
| ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃ |
21 HERREN gengældte mig efter min Retfærd, lønned mig efter mine Hænders Uskyld;
| יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃ |
22 thi jeg holdt mig til HERRENS Veje, svigted i Gudløshed ikke min Gud;
| כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ |
23 hans Bud stod mig alle for Øje, jeg veg ikke fra hans Love.
| כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃ |
24 Ustraffelig var jeg for ham og vogtede mig for Brøde.
| ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃ |
25 HERREN lønned mig efter min Retfærd, mine Hænders Uskyld, som var ham for Øje!
| וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃ |
26 Du viser dig from mod den fromme, retsindig mod den retsindige,
| עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃ |
27 du viser dig ren mod den rene og vrang mod den svigefulde.
| עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃ |
28 De arme giver du Frelse, hovmodiges Øjne Skam!
| ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃ |
29 Ja, du er min Lampe, HERRE! HERREN opklarer mit Mørke.
| כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃ |
30 Thi ved din Hjælp søndrer jeg Mure, ved min Guds Hjælp springer jeg over Volde.
| כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃ |
31 Fuldkommen er Guds Vej, lutret er HERRENS Ord. Han er et Skjold for alle, der sætter deres Lid til ham.
| האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ |
32 Ja, hvem er Gud uden HERREN, hvem er en Klippe uden vor Gud,
| כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃ |
33 den Gud, der omgjorded mig med Kraft, jævnede Vejen for mig,
| האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃ |
34 gjorde mine Fødder som Hindens og gav mig Fodfæste paa Højne,
| משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃ |
35 oplærte min Haand til Krig, saa mine Arme spændte Kobberbuen?
| מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃ |
36 Du gav mig din Frelses Skjold, din Nedladelse gjorde mig stor;
| ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃ |
37 du skaffede Plads for mine Skridt, mine Ankler vaklede ikke.
| תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃ |
38 Jeg jog mine Fjender, indhentede dem, vendte først om, da de var gjort til intet,
| ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃ |
39 slog dem ned, saa de ej kunde rejse sig, men laa faldne under min Fod.
| ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃ |
40 Du omgjorded mig med Kraft til Kampen, mine Modstandere tvang du i Knæ for mig;
| ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃ |
41 du slog mine Fjender paa Flugt mine Avindsmænd ryddede jeg af Vejen.
| ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃ |
42 De raabte, men ingen hjalp, til HERREN, han svared dem ikke.
| ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃ |
43 Jeg knuste dem som Jordens Støv, som Gadeskarn tramped jeg paa dem.
| ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃ |
44 Du friede mig af Folkekampe, du satte mig til Folkeslags Høvding; nu tjener mig ukendte Folk;
| ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃ |
45 Udlandets Sønner kryber for mig; blot de hører om mig, lyder de mig:
| בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃ |
46 Udlandets Sønner vansmægter, kommer skælvende frem af deres Skjul.
| בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃ |
47 HERREN lever, højlovet min Klippe, ophøjet være min Frelses Gud,
| חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃ |
48 den Gud, som giver mig Hævn, lægger Folkeslag under min Fod
| האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃ |
49 og frier mig fra mine Fjender! Du ophøjer mig over mine Modstandere, fra Voldsmænd frelser du mig.
| ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃ |
50 HERRE, derfor priser jeg dig blandt Folkene og lovsynger dit Navn,
| על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃ |
51 du, som kraftig hjælper din Konge og viser din Salvede Miskundhed. David og hans Æt evindelig.«
| מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ |
