1 Korinterne 11
1 Vorder mine Efterfølgere, ligesom ogsaa jeg er Kristi!
| לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח׃ |
2 Men jeg roser eder, fordi I komme mig i Hu i alt og holde fast ved Overleveringerne, saaledes som jeg har overleveret eder dem.
| ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם׃ |
3 Men jeg vil, at I skulle vide, at Kristus er enhver Mands Hoved; men Manden er Kvindens Hoved; men Gud er Kristi Hoved.
| אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים׃ |
4 Hver Mand, som beder eller profeterer med tildækket Hoved, beskæmmer sit Hoved.
| כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו׃ |
5 Men hver Kvinde, som beder eller profeterer med utildækket Hoved, beskæmmer sit Hoved; thi det er lige det samme, som var hun raget.
| וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה׃ |
6 Thi naar en Kvinde ikke tildækker sig, saa lad hende ogsaa klippe sit Haar af; men er det usømmeligt for en Kvinde at klippes eller rages, da tildække hun sig!
| כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה׃ |
7 Thi en Mand bør ikke tildække sit Hoved, efterdi han er Guds Billede og Ære; men Kvinden er Mandens Ære.
| והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש׃ |
8 Mand er jo ikke af Kvinde, men Kvinde af Mand.
| כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש׃ |
9 Ej heller er jo Mand skabt for Kvindens Skyld, men Kvinde for Mandens Skyld.
| גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש׃ |
10 Derfor bør Kvinden have et Ærbødighedstegn paa Hovedet for Englenes Skyld.
| על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים׃ |
11 Dog er hverken Kvinde uden Mand eller Mand uden Kvinde i Herren.
| אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון׃ |
12 Thi ligesom Kvinden er af Manden, saaledes er ogsaa Manden ved Kvinden; men alt sammen er det af Gud.
| כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים׃ |
13 Dømmer selv: Er det sømmeligt, at en Kvinde beder til Gud med utildækket Hoved?
| שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש׃ |
14 Lærer ikke ogsaa selve Naturen eder, at naar en Mand bærer langt Haar, er det ham en Vanære,
| או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו׃ |
15 men naar en Kvinde bærer langt Haar, er det hende en Ære; thi det lange Haar er givet hende som et Slør.
| אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף׃ |
16 Men har nogen Lyst til at trættes herom, da have vi ikke saadan Skik, og Guds Menigheder ej heller.
| ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים׃ |
17 Men idet jeg giver følgende Formaning, roser jeg ikke, at I komme sammen, ikke til det bedre, men til det værre.
| והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה׃ |
18 For det første nemlig hører jeg, at naar I komme sammen i Menighedsforsamling, er der Splittelser iblandt eder; og for en Del tror jeg det.
| כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין׃ |
19 Thi der maa endog være Partier iblandt eder, for at de prøvede kunne blive aabenbare iblandt eder.
| כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם׃ |
20 Naar I da komme sammen, er dette ikke at æde en Herrens Nadvere.
| ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון׃ |
21 Thi under Spisningen tager enhver sit eget Maaltid forud, og den ene hungrer, den anden beruser sig.
| כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר׃ |
22 Have I da ikke Huse til at spise og drikke i? eller foragte I Guds Menighed og beskæmme dem, som intet have? Hvad skal jeg sige eder? skal jeg rose eder? I dette roser jeg eder ikke.
| האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח׃ |
23 Thi jeg har modtaget fra Herren, hvad jeg ogsaa har overleveret eder: At den Herre Jesus i den Nat, da han blev forraadt, tog Brød,
| כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם׃ |
24 takkede og brød det og sagde: „Dette er mit Legeme, som er for eder; gører dette til min Ihukommelse!‟
| ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני׃ |
25 Ligesaa tog han ogsaa Kalken efter Aftensmaaltidet og sagde: „Denne Kalk er den nye Pagt i mit Blod; gører dette, saa ofte som I drikke det, til min Ihukommelse!‟
| וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו׃ |
26 Thi saa ofte, som I æde dette Brød og drikke Kalken, forkynde I Herrens Død, indtil han kommer.
| כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃ |
27 Derfor, den, som æder Brødet eller drikker Herrens Kalk uværdigt, paadrager sig Skyld over for Herrens Legeme og Blod.
| לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו׃ |
28 Men hvert Menneske prøve sig selv, og saaledes æde han af Brødet og drikke af Kalken!
| יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס׃ |
29 Thi den, som æder og drikker, æder og drikker sig selv en Dom til, naar han ikke agter paa Legemet.
| כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון׃ |
30 Derfor ere mange skrøbelige og sygelige iblandt eder, og en Del sover hen.
| בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃ |
31 Men dersom vi bedømte os selv, bleve vi ikke dømte.
| כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים׃ |
32 Men naar vi dømmes, tugtes vi af Herren, for at vi ikke skulle fordømmes med Verden.
| וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃ |
33 Derfor, mine Brødre! naar I komme sammen til Maaltid, da venter paa hverandre!
| על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו׃ |
34 Naar nogen hungrer, han spise hjemme, for at I ikke skulle komme sammen til Dom. Men det øvrige skal jeg forordne, naar jeg kommer.
| וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי׃ |
