Salme 89
1 En Undervisning; af Ethan, Esrahiteren. Jeg vil synge om Herrens Naadegerninger evindelig, jeg vil kundgøre din Sandhed med min Mund fra Slægt til Slægt.
| משכיל לאיתן האזרחי ב חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי |
2 Thi jeg har sagt: Din Naade skal bygges op evindelig, i Himlene skal du grundfæste din Sandhed:
| כי-אמרתי--עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם |
3 „Jeg har gjort en Pagt med min udvalgte, jeg har tilsvoret David, min Tjener:
| כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי |
4 Evindelig vil jeg stadfæste din Sæd, og jeg har bygget din Trone fra Slægt til Slægt.‟ (Sela)
| עד-עולם אכין זרעך ובניתי לדר-ודור כסאך סלה |
5 Og Himlene, Herre! skulle prise din underfulde Gerning og din Sandhed i de helliges Menighed.
| ויודו שמים פלאך יהוה אף-אמונתך בקהל קדשים |
6 Thi hvem i Skyen kan maale sig med Herren? hvo er Herren lig iblandt Gudernes Børn?
| כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים |
7 en Gud saare frygtelig i de helliges hemmelige Raad og forfærdelig over alle, som ere trindt omkring ham!
| אל נערץ בסוד-קדשים רבה ונורא על-כל-סביביו |
8 Herre, Gud Zebaoth! hvo er som du stormægtig, o Herre? og din Sandhed er trindt omkring dig.
| יהוה אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך |
9 Du hersker over det hovmodige Hav; naar dets Bølger rejse sig, da bringer du dem til at lægge sig.
| אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם |
10 Du knuste Rahab, saa den blev som den ihjelslagne, du bortspredte dine Fjender med din stærke Arm.
| אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך |
11 Dig tilhøre Himlene, dig tilhører ogsaa Jorden, du har grundfæstet Jorderige og, hvad deri er.
| לך שמים אף-לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם |
12 Du skabte Norden og Sønden, Thabor og Hermon fryde sig i dit Navn.
| צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו |
13 Du har en Arm med Styrke, din Haand er stærk, din højre Haand er ophøjet.
| לך זרוע עם-גבורה תעז ידך תרום ימינך |
14 Retfærdighed og Dom ere din Trones Befæstning, Miskundhed og Sandhed gaa frem for dit Ansigt.
| צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך |
15 Saligt er det Folk, som kender Frydesangen; Herre! i dit Ansigts Lys vandre de.
| אשרי העם ידעי תרועה יהוה באור-פניך יהלכון |
16 I dit Navn skulle de fryde sig den ganske Dag, og i din Retfærdighed ophøjes de.
| בשמך יגילון כל-היום ובצדקתך ירומו |
17 Thi du er deres Styrkes Pris, og i din Velbehagelighed ophøjer du vort Horn.
| כי-תפארת עזמו אתה וברצונך תרים (תרום) קרנינו |
18 Thi Herren er vort Skjold og den Hellige i Israel vor Konge.
| כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו |
19 Da talte du til din Hellige i et Syn og sagde: Jeg har beredet Hjælp ved en Kæmpe, jeg har ophøjet en udvalgt ud af Folket.
| אז דברת בחזון לחסידיך-- ותאמר שויתי עזר על-גבור הרימותי בחור מעם |
20 Jeg har fundet David, min Tjener, jeg har salvet ham med min hellige Olie.
| מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו |
21 Ved ham skal min Haand holde fast, og min Arm skal styrke ham.
| אשר ידי תכון עמו אף-זרועי תאמצנו |
22 Fjenden skal ikke plage ham, og en uretfærdig Mand skal ikke trænge ham.
| לא-ישיא אויב בו ובן-עולה לא יעננו |
23 Men jeg vil sønderknuse hans Modstandere for hans Ansigt og slaa dem, som hade ham.
| וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף |
24 Men min Sandhed og min Miskundhed skulle være med ham, i mit Navn skal hans Horn ophøjes.
| ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו |
25 Og jeg vil udstrække hans Haand til Havet og hans højre Haand til Floderne.
| ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו |
26 Han skal paakalde mig og sige: Du er min Fader, min Gud og min Frelses Klippe.
| הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי |
27 Og jeg vil gøre ham til den førstefødte, til den højeste over Kongerne paa Jorden.
| אף-אני בכור אתנהו עליון למלכי-ארץ |
28 Jeg vil bevare ham min Miskundhed evindelig, og min Pagt skal holdes ham trolig.
| לעולם אשמור- (אשמר-) לו חסדי ובריתי נאמנת לו |
29 Og jeg vil lade hans Sæd bestaa evindelig, og hans Trone, saa længe Himmelens Dage vare.
| ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים |
30 Dersom hans Børn forlade min Lov, og de ikke vandre i mine Befalinger,
| אם-יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון |
31 dersom de vanhellige mine Skikke og ikke holde mine Bud:
| אם-חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו |
32 Da vil jeg hjemsøge deres Overtrædelse med Riset og deres Misgerning med Plager.
| ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם |
33 Men min Miskundhed vil jeg ikke tage fra ham og ikke svige min Sandhed.
| וחסדי לא-אפיר מעמו ולא-אשקר באמונתי |
34 Jeg vil ikke vanhellige min Pagt og ikke forandre det, som er gaaet over mine Læber.
| לא-אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה |
35 Eet har jeg svoret ved min Hellighed, jeg vil ikke lyve for David:
| אחת נשבעתי בקדשי אם-לדוד אכזב |
36 Hans Sæd skal blive evindelig, og hans Trone som Solen for mig;
| זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי |
37 den skal befæstes som Maanen evindelig; og Vidnet i Skyen er trofast. (Sela)
| כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה |
38 Men nu har du forkastet og foragtet ham, du er fortørnet paa din Salvede.
| ואתה זנחת ותמאס התעברת עם-משיחך |
39 Du har tilintetgjort Pagten med din Tjener, du har vanhelliget hans Krone ned i Støvet.
| נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו |
40 Du har nedrevet alle hans Mure, du har bragt Ødelæggelse over hans Befæstninger.
| פרצת כל-גדרתיו שמת מבצריו מחתה |
41 Alle, som gik forbi paa Vejen, have plyndret ham, han er bleven til Spot for sine Naboer.
| שסהו כל-עברי דרך היה חרפה לשכניו |
42 Du har ophøjet hans Modstanderes højre Haand, du har glædet alle hans Fjender.
| הרימות ימין צריו השמחת כל-אויביו |
43 Ja, du lader hans skarpe Sværd vige tilbage og har ikke ladet ham bestaa i Krigen.
| אף-תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה |
44 Du har ladet hans Glans høre op og kastet hans Trone til Jorden.
| השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה |
45 Du har forkastet hans Ungdoms Dage, du har skjult ham med Haan. (Sela)
| הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה |
46 Hvor længe, Herre! vil du skjule dig evindelig? hvor længe skal din Harme brænde som Ild?
| עד-מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו-אש חמתך |
47 Kom i Hu, hvad en Levetid er, til hvilken Forfængelighed du har skabt alle Menneskens Børn?
| זכר-אני מה-חלד על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם |
48 Hvo er den Mand, som lever og ikke skal se Døden? som kan fri sin Sjæl fra Dødsrigets Vold? (Sela) (Sheol h7585)
| מי גבר יחיה ולא יראה-מות ימלט נפשו מיד-שאול סלה (Sheol h7585) |
49 Herre! hvor ere dine forrige Naadegerninger, som du tilsvor David i din Sandhed?
| איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך |
50 Herre! kom dine Tjeneres Forsmædelse i Hu, som jeg bærer i min Barm, den fra alle de mange Folkefærd,
| זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל-רבים עמים |
51 med hvilken dine Fjender have bespottet, Herre! med hvilken de have bespottet din Salvedes Fodspor.
| אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך |
52 Lovet være Herren evindelig! Amen, ja, amen.
| ברוך יהוה לעולם אמן ואמן |
