Salme 77
1 Til Sangmesteren; for Jeduthun; en Psalme af Asaf.
| למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃ |
2 Min Røst er til Gud, og jeg vil raabe; min Røst er til Gud, og han vende sine Øren til mig!
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃ |
3 Jeg søgte Herren paa min Nøds Dag; min Haand var om Natten udrakt og lod ikke af; min Sjæl vægrede sig ved at lade sig trøste.
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃ |
4 Jeg vil komme Gud i Hu og jamre lydt; jeg vil tale, og min Aand maa forsmægte. (Sela)
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃ |
5 Du holdt mine Øjne vaagne, jeg er bleven bekymret og taler ikke.
| חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃ |
6 Jeg tænkte paa de fordums Dage, paa de længst henrundne Aar.
| אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃ |
7 Jeg vil komme min Strengeleg i Hu om Natten; jeg vil tale i mit Hjerte, og min Aand skal granske.
| הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃ |
8 Vil da Herren forkaste i al Evighed og ikke vedblive at være naadig mere?
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃ |
9 Er hans Miskundhed ude evindelig? har hans Tilsagn faaet Ende fra Slægt til Slægt?
| השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃ |
10 Har Gud glemt at være naadig? eller har han i Vrede tillukket sin Barmhjertighed? (Sela)
| ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃ |
11 Da sagde jeg: Dette er min Lidelse; at forandre det staar i den Højestes højre Haand.
| אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃ |
12 Jeg vil komme Herrens Gerninger i Hu; jeg vil komme dine underfulde Ting fra fordums Tid i Hu.
| והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃ |
13 Og jeg vil grunde paa al din Gerning; og jeg vil tale om dine Idrætter.
| אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃ |
14 O Gud! din Vej er i Hellighed; hvo er en Gud stor som Gud?
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃ |
15 Du er den Gud, som gør underfulde Ting, du har kundgjort din Styrke iblandt Folkene.
| גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃ |
16 Du genløste dit Folk ved din Arm, Jakobs og Josefs Børn. (Sela)
| ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃ |
17 Vandene saa dig, Gud! Vandene saa dig, de bleve bange, ja, Afgrundene bævede.
| זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃ |
18 De tykke Skyer udøste Vand, de øverste Skyer udgave Drøn, ja, dine Pile fore frem.
| קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃ |
19 Din Tordens Drøn rullede, Lynet oplyste Jorderige; Jorden bævede og skælvede.
| בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃ |
20 Din Vej var i Havet og dine Stier i de store Vande, og dine Fodspor bleve ikke kendte. Du førte dit Folk som Hjorden ved Mose og Arons Haand.
| נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃ |
