Salme 66
1 Til Sangmesteren; en Psalmesang. Raaber med Glæde for Gud al Jorden!
| למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל-הארץ |
2 Synger Psalmer til hans Navns Ære; giver ham Ære til hans Pris.
| זמרו כבוד-שמו שימו כבוד תהלתו |
3 Siger til Gud: Hvor forfærdelige ere dine Gerninger! for din store Magts Skyld skulle dine Fjender smigre for dig.
| אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך |
4 Al Jorden skal tilbede dig og lovsynge dig; de skulle lovsynge dit Navn. (Sela)
| כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך יזמרו שמך סלה |
5 Gaar hen og ser Guds Værk; han er forfærdelig i Gerning imod Menneskens Børn.
| לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על-בני אדם |
6 Han omvendte Havet til det tørre, de gik til Fods over Floden; der glædede vi os i ham.
| הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל שם נשמחה-בו |
7 Han hersker med sin Magt evindelig, hans Øjne vare paa Hedningerne; de genstridige ophøje sig ikke. (Sela)
| משל בגבורתו עולם-- עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל-ירימו (ירומו) למו סלה |
8 I Folkefærd! lover vor Gud og lader Røsten høres til hans Pris!
| ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו |
9 Han holder vor Sjæl i Live og lader ikke vor Fod snuble.
| השם נפשנו בחיים ולא-נתן למוט רגלנו |
10 Thi du har prøvet os, o Gud! du har lutret os, ligesom Sølv bliver lutret.
| כי-בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף-כסף |
11 Du har ført os i Garnet, du lagde et Tryk paa vore Lænder.
| הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו |
12 Du lod Mennesker fare over vort Hoved; vi ere komne i Ild og i Vand, men du udførte os til at vederkvæges.
| הרכבת אנוש לראשנו באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה |
13 Jeg vil gaa ind i dit Hus med Brændofre, jeg vil betale dig mine Løfter,
| אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי |
14 dem, som mine Læber oplode sig med, og min Mund talte, da jeg var i Angest.
| אשר-פצו שפתי ודבר-פי בצר-לי |
15 Jeg vil ofre dig Brændoffer af fedt Kvæg og Duften af Vædre; jeg vil tillave Øksne og Bukke. (Sela)
| עלות מיחים אעלה-לך עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים סלה |
16 Kommer hid, hører til, alle 1, som frygte Gud, saa vil jeg fortælle, hvad han har gjort ved min Sjæl.
| לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים אשר עשה לנפשי |
17 Til ham raabte jeg med min Mund, og hans Pris kom paa min Tunge.
| אליו פי-קראתי ורומם תחת לשוני |
18 Dersom jeg havde set Uret i mit Hjerte, da vilde Herren ikke have hørt mig.
| און אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני |
19 Dog har Gud hørt; han gav Agt paa min Bøns Røst.
| אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי |
20 Lovet være Gud, som ikke forskød min Bøn eller vendte sin Miskundhed fra mig!
| ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי |
