Salme 57
1 Til Sangmesteren; „fordærv ikke‟; af David; „et gyldent Smykke‟; der han flyede fra Sauls Ansigt i Hulen.
| למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות׃ |
2 Gud! vær mig naadig, vær mig naadig; thi min Sjæl forlader sig paa dig, og under dine Vingers Skygge søger jeg Ly, indtil al Ulykken er gaaet over.
| אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי׃ |
3 Jeg vil raabe til Gud, den Højeste, til den Gud, som udfører min Sag.
| ישלח משמים ויושיעני חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו׃ |
4 Han skal sende fra Himmelen og frelse mig; den, som vilde opsluge mig, haaner. (Sela) Gud skal sende sin Miskundhed og sin Sandhed.
| נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה׃ |
5 Min Sjæl er iblandt Løver, jeg maa ligge imellem dem, som sprude Ild, Menneskens Børn, hvis Tænder ere Spyd og Pile, og hvis Tunge er et skarpt Sværd.
| רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ |
6 Gud! ophøj dig over Himlene, din Ære være over al Jorden!
| רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה׃ |
7 De stillede Garn for mine Trin, min Sjæl nedbøjede sig; de grove en Grav for mit Ansigt, de faldt selv midt i den. (Sela)
| נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה׃ |
8 Gud! mit Hjerte er trøstigt, mit Hjerte er trøstigt; jeg vil synge og lege paa Harpe.
| עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר׃ |
9 Vaagn op, min Ære! vaagn op, Psalter og Harpe! jeg vil vække Morgenrøden.
| אודך בעמים אדני אזמרך בל אמים׃ |
10 Herre! jeg vil takke dig iblandt Folkene; jeg vil lege paa Harpe for dig iblandt Folkestammer.
| כי גדל עד שמים חסדך ועד שחקים אמתך׃ |
11 Thi din Miskundhed er stor indtil Himlene og din Sandhed indtil Skyerne. Gud! ophøj dig over Himlene, din Ære være over al Jorden.
| רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ |
