Salme 56

1 Til Sangmesteren; til “den stumme Due i det fjerne” af David; “et gyldent Smykke”, der Filisterne havde grebet ham i Gath.

למנצח על-יונת אלם רחקים-- לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת ב חנני אלהים כי-שאפני אנוש כל-היום לחם ילחצני

2 Gud! vær mig naadig; thi et Menneske søger at opsluge mig, Stridsmanden trænger mig den ganske Dag.

שאפו שוררי כל-היום כי-רבים לחמים לי מרום

3 Mine Fjender søge den ganske Dag at opsluge mig; thi de ere mange, som i Hovmod stride imod mig.

יום אירא-- אני אליך אבטח

4 Paa den Dag, jeg frygter, forlader jeg mig paa dig.

באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה בשר לי

5 I Gud vil jeg prise hans Ord; jeg forlader mig paa Gud, jeg vil ikke frygte; hvad kan Kød gøre mig?

כל-היום דברי יעצבו עלי כל-מחשבתם לרע

6 Den ganske Dag fordreje de mine Ord; alle deres Tanker ere imod mig til det onde.

יגורו יצפינו (יצפונו)--המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי

7 De holde sig sammen, de skjule sig, de tage Vare paa mine Fodspor, ligesom de have tragtet efter mit Liv.

על-און פלט-למו באף עמים הורד אלהים

8 Skulde de undkomme ved deres Uretfærdighed? Gud! nedstød disse Folk i Vrede!

נדי ספרתה-אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך

9 Du har talt mine Landflygtighedsdage; gem mine Taarer i din Flaske; staa de ikke i din Bog?

אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה-ידעתי כי-אלהים לי

10 Da skulle mine Fjender vende tilbage paa den Dag, jeg raaber; dette ved jeg, at du er min Gud.

באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר

11 I Gud vil jeg prise Ordet; i Herren vil jeg prise Ordet.

באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה אדם לי

12 Jeg forlader mig paa Gud, jeg vil ikke frygte; hvad skulde et Menneske gøre mig?

עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך

13 Gud! Løfter til dig hvile paa mig, med Taksigelse vil jeg betale dig. Thi du friede min Sjæl fra Døden, ja, mine Fødder fra Fald, at jeg skal vandre for Guds Ansigt i de levendes Lys.

כי הצלת נפשי ממות-- הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים-- באור החיים