Salme 55
1 Til Sangmesteren; med Strengeleg; en Undervisning af David. Gud! vend Øren til min Bøn og skjul dig ikke for min ydmyge Begæring.
| למנצח בנגינת משכיל לדוד ב האזינה אלהים תפלתי ואל-תתעלם מתחנתי |
2 Giv Agt paa mig og bønhør mig; jeg vil overlade mig til min Klage og hyle
| הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה |
3 over Fjendens Røst, over den ugudeliges Undertrykkelse; thi de vælte Uret paa mig og hade mig i Vrede.
| מקול אויב--מפני עקת רשע כי-ימיטו עלי און ובאף ישטמוני |
4 Mit Hjerte er bange inden i mig, og Dødens Rædsler ere faldne paa mig.
| לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי |
5 Frygt og Bæven kom over mig, og Gru lægger sig over mig.
| יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות |
6 Og jeg sagde: Gid jeg havde Vinger som en Due, da vilde jeg flyve bort og fæste Bo.
| ואמר--מי-יתן-לי אבר כיונה אעופה ואשכנה |
7 Se, jeg vilde flygte langt bort; jeg vilde blive Natten over i Ørken. (Sela)
| הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה |
8 Jeg vilde haste til et Tilflugtssted for mig, fra Hvirvelvinden og Stormen.
| אחישה מפלט לי-- מרוח סעה מסער |
9 Herre! opslug dem, gør deres Tunger uens; thi jeg har set Vold og Trætte i Staden.
| בלע אדני פלג לשונם כי-ראיתי חמס וריב בעיר |
10 Dag og Nat omringe de den paa dens Mure, og Uret og Møje er inden i den.
| יומם ולילה--יסובבה על-חומתיה ואון ועמל בקרבה |
11 Ondskab hersker inden i den, og Bedrageri og Svig vige ikke fra dens Gade.
| הוות בקרבה ולא-ימיש מרחבה תך ומרמה |
12 Thi det er ikke en Fjende, som forhaaner mig, ellers maatte jeg bære det; det er ikke min Avindsmand, som gør sig stor over mig, ellers kunde jeg skjule mig for ham;
| כי לא-אויב יחרפני ואשא לא-משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו |
13 men det er dig, et Menneske, som var min Jævnlige, min Ven og min Kynding,
| ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי |
14 vi, som venligt holdt Raad sammen, som vandrede i Guds Hus iblandt Skaren.
| אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש |
15 Døden føre Forglemmelse over dem! lad dem fare levende ned i Dødsriget; thi der er Ondskab i deres Boliger, i deres Inderste. (Sheol h7585)
| ישימות (ישי מות) עלימו--ירדו שאול חיים כי-רעות במגורם בקרבם (Sheol h7585) |
16 Jeg vil raabe til Gud, og Herren skal frelse mig.
| אני אל-אלהים אקרא ויהוה יושיעני |
17 Jeg vil klage og hyle Aften og Morgen og Middag, og han vil høre min Røst.
| ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי |
18 Han har forløst min Sjæl i Fred fra Striden imod mig; thi de vare i Mængde mig imod.
| פדה בשלום נפשי מקרב-לי כי-ברבים היו עמדי |
19 Gud skal høre og svare dem, han, der bliver evindelig (Sela) efterdi der ingen Forandring er hos dem, og de ikke frygte Gud.
| ישמע אל ויענם-- וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים |
20 Han har lagt Haand paa dem, som havde Fred med ham; han har vanhelliget sin Pagt.
| שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו |
21 Hans Munds Ord ere glatte som Smør; men der er Strid i hans Hjerte; hans Ord ere blødere end Olie, og dog ere de dragne Sværd.
| חלקו מחמאת פיו-- וקרב-לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות |
22 Kast din Sag paa Herren, og han skal forsørge dig; han skal ikke evindelig tilstede, at den retfærdige rokkes.
| השלך על-יהוה יהבך-- והוא יכלכלך לא-יתן לעולם מוט-- לצדיק |
23 Men du, Gud! du skal støde dem ned i Gravens Dyb; blodgerrige og falske Mænd skulle ikke naa deres Dages halve Tal; men jeg vil forlade mig paa dig.
| ואתה אלהים תורדם לבאר שחת-- אנשי דמים ומרמה לא-יחצו ימיהם ואני אבטח-בך |
