Salme 49
1 Til Sangmesteren; af Koras Børn; en Psalme. Hører dette, alle Folkeslag! vender eders Øren hid, alle Verdens Indbyggere!
| למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃ |
2 baade ringe og høje, rige og fattige til Hobe!
| גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃ |
3 Min Mund udtaler Visdom og mit Hjertes Betænkning Forstand.
| פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃ |
4 Jeg vil bøje mit Øre til Ordsprog; jeg vil udlægge min mørke Tale til Harpe.
| אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃ |
5 Hvorfor skulde jeg frygte i de onde Dage, naar mine Efterstræberes Ondskab omgiver mig,
| למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃ |
6 de, som forlade sig paa deres Gods og rose sig af deres store Rigdom?
| הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃ |
7 Ingen Mand kan dog udløse en Broder, han kan ikke give Gud Løsepenge for ham.
| אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃ |
8 Thi deres Sjæls Genløsning vil koste meget og maa i Evighed opgives,
| ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃ |
9 saa at han skulde kunne leve hen bestandig uden at se Graven.
| ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃ |
10 Thi den vil han faa at se; de vise dø, Daaren og den ufornuftige omkomme tilsammen, og de efterlade deres Gods til andre.
| כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃ |
11 Deres inderste Tanker ere, at deres Huse skulle staa evindelig, deres Boliger fra Slægt til Slægt, de kalde deres Jorder op efter deres Navn.
| קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃ |
12 Dog har et Menneske, som er i Værdighed, ikke Bestand; han bliver lig Dyrene, som udryddes.
| ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃ |
13 Saa gaar det dem, som ere fulde af Selvtillid; dog love deres Efterkommere det med deres Mund. (Sela)
| זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃ |
14 De lægge sig i Dødsriget som Faar, Døden skal fortære dem og de oprigtige skulle regere over dem, naar Morgenen oprinder; og Dødsriget skal afslide deres Skikkelse, saa at den ingen Bolig har mere. (Sheol h7585)
| כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃ (Sheol h7585) |
| אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃ (Sheol h7585) |
16 Frygt ikke, naar en Mand bliver rig, naar hans Hus's Herlighed bliver stor;
| אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃ |
17 thi han skal slet intet tage med sig, naar han dør, hans Herlighed skal ikke fare ned efter ham.
| כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃ |
18 Skønt han velsigner sin Sjæl, medens han lever, og man priser ham, fordi han gør sig til gode:
| כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃ |
19 Saa skal han dog komme til sine Fædres Slægt; i Evighed se de ikke Lyset.
| תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃ |
20 Et Menneske, som er i Værdighed og ikke har Forstand, han bliver lig Dyrene, som udryddes.
| אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃ |
