Salme 38
1 En Psalme af David; til Ihukommelse.
| מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני׃ |
2 Herre! straf mig ikke i din Vrede og tugt mig ikke i din Harme.
| כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך׃ |
3 Thi dine Pile ere dybt nedtrykte i mig, og din Haand har lagt sig paa mig.
| אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃ |
4 Der er intet sundt paa mit Kød for din Vredes Skyld; der er ingen Fred i mine Ben for min Synds Skyld.
| כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני׃ |
5 Thi mine Misgerninger ere gaaede mig over Hovedet; de ere blevne mig for svare som en svar Byrde.
| הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃ |
6 Mine Saar lugte ilde, de ere raadne for min Daarskabs Skyld.
| נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃ |
7 Jeg gaar kroget, jeg er saare nedbøjet; jeg gaar hver Dag i Sørgeklæder.
| כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃ |
8 Thi mine Lænder ere fulde af Skorpe, og der er intet sundt paa mit Kød.
| נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃ |
9 Jeg er bleven dødkold og saare sønderknust; jeg hyler ud af mit Hjertes Uro.
| אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה׃ |
10 Herre! al min Begæring er for dig, og mit Suk er ikke skjult for dig.
| לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃ |
11 Mit Hjerte slaar heftigt, min Kraft har forladt mig, og mine Øjnes Lys, endog det er svundet for mig.
| אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃ |
12 Mine Venner og mine Frænder holde sig i Afstand fra min Plage, og mine nærmeste staa langt borte.
| וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו׃ |
13 Og de, som søge efter mit Liv, satte Snarer, og de, som søge min Ulykke, førte Fordærvelsens Tale og grunde den ganske Dag paa alle Haande Svig.
| ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃ |
14 Men jeg er som en døv, der ikke hører, og som en stum, der ikke oplader sin Mund.
| ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃ |
15 Jeg er som en Mand, der ikke hører, og som intet Gensvar har i sin Mund.
| כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי׃ |
16 Thi jeg bier paa dig, Herre; du, Herre min Gud! vil bønhøre.
| כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃ |
17 Thi jeg sagde: De skulle ikke glæde sig over mig; da min Fod snublede, gjorde de sig store imod mig.
| כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד׃ |
18 Thi jeg er nær ved at halte, og min Pine er stadig for mig.
| כי עוני אגיד אדאג מחטאתי׃ |
19 Thi jeg maa bekende min Misgerning, jeg sørger over min Synd.
| ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר׃ |
20 Men mine Fjender leve og ere mægtige, og der er mange, som hade mig uden Skel.
| ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב׃ |
21 Og de, som betale ondt for godt, de staa mig imod, fordi jeg efterjager det gode.
| אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני׃ |
22 Forlad mig ikke, Herre! min Gud, vær ikke langt fra mig! Skynd dig at hjælpe mig, Herre, min Frelse!
| חושה לעזרתי אדני תשועתי׃ |
