Salme 37
1 Af David. Lad din Vrede ikke optændes imod de onde; vær ikke nidkær imod dem, som gøre Uret;
| לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה׃ |
2 thi de skulle hastelig falme som Græs, og visne som grønne Urter.
| כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃ |
3 Forlad dig paa Herren og gør godt; bo i Landet og nær dig trolig;
| בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה׃ |
4 og forlyst dig i Herren, saa skal han give dig dit Hjertes Begæring.
| והתענג על יהוה ויתן לך משאלת לבך׃ |
5 Vælt din Vej paa Herren og forlad dig paa ham, han skal gøre det.
| גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃ |
6 Og han skal føre din Retfærdighed frem som Lyset og din Ret som Middagsglansen.
| והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃ |
7 Ti for Herren og forvent ham; lad din Vrede ikke optændes imod den Mand, hvis Vej lykkes, imod den Mand, som øver Underfundighed.
| דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃ |
8 Lad af fra Vrede og lad Heftighed fare, lad din Vrede ikke optændes, den er kun til at gøre ondt.
| הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע׃ |
9 Thi de onde skulle udryddes, men de, som bie efter Herren, de skulle arve Landet.
| כי מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו ארץ׃ |
10 Og endnu et lidet, saa er den ugudelige ikke mere; og naar du giver Agt paa hans Sted, da er han borte.
| ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו׃ |
11 Men de sagtmodige skulle arve Landet og forlyste sig over stor Fred.
| וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום׃ |
12 Den ugudelige optænker Skalkhed imod den retfærdige og skærer Tænder imod ham.
| זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃ |
13 Herren skal le ad ham; thi han ser, at hans Dag er kommen.
| אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו׃ |
14 De ugudelige have uddraget Sværd og spændt deres Bue at fælde en elendig og fattig, at tage Livet af dem, som vandre i Oprigtighed.
| חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃ |
15 Deres Sværd skal komme i deres eget Hjerte, og deres Buer skulle sønderbrydes.
| חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃ |
16 Det lidet, som den retfærdige har, er bedre end mange ugudeliges Gods.
| טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃ |
17 Thi de ugudeliges Arme skulle sønderbrydes; men Herren opholder de retfærdige.
| כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃ |
18 Herren kender de retsindiges Dage, og deres Arv skal blive evindelig.
| יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃ |
19 De skulle ikke beskæmmes i den onde Tid, og de skulle mættes i Hungers Dage.
| לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃ |
20 Thi de ugudelige skulle omkomme, ja, Herrens Fjender, som Engenes Pragt; de ere forsvundne, i Røg forsvundne.
| כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃ |
21 En ugudelig maa tage til Laans, og kan ikke betale; men en retfærdig kan forbarme sig og giver.
| לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃ |
22 Thi Herrens velsignede skulle arve Landet; men hans forbandede skulle udryddes.
| כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃ |
23 Af Herren stadfæstes en Mands Gang, og han vil have Velbehag til hans Vej.
| מיהוה מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ׃ |
24 Naar han falder, bliver han ikke liggende; thi Herren holder fast ved hans Haand.
| כי יפל לא יוטל כי יהוה סומך ידו׃ |
25 Jeg har været ung og er bleven gammel; men jeg har ikke set en retfærdig forladt eller hans Sæd at søge efter Brødet.
| נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׃ |
26 Han forbarmer sig den ganske Dag og laaner ud, og hans Sæd skal blive til en Velsignelse.
| כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃ |
27 Vig fra ondt, og gør godt, saa skal du blive boende evindelig.
| סור מרע ועשה טוב ושכן לעולם׃ |
28 Thi Herren elsker Ret og forlader ikke sine hellige, de ere bevarede evindelig; men de ugudeliges Sæd er udryddet.
| כי יהוה אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃ |
29 De retfærdige skulle arve Landet og bo der evindelig.
| צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה׃ |
30 En retfærdigs Mund skal tale Visdom, og hans Tunge skal forkynde Ret.
| פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃ |
31 Hans Guds Lov er i hans Hjerte; hans Trin skulle ikke glide.
| תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃ |
32 En ugudelig lurer paa den retfærdige og søger efter at dræbe ham.
| צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃ |
33 Herren skal ikke overlade ham i hans Haand og ej kende ham skyldig, naar han dømmes.
| יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃ |
34 Bi efter Herren og var paa hans Vej, saa skal han ophøje dig til at arve Landet; du skal se paa de ugudeliges Udryddelse.
| קוה אל יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃ |
35 Jeg saa en ugudelig, en Voldsmand; han udbredte sig som et grønt Rodskud.
| ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃ |
36 Men han forsvandt og se, han var ikke mere; og jeg søgte efter ham, men han fandtes ikke.
| ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃ |
37 Tag Vare paa den retsindige, og se hen til den oprigtige, thi Fredens Mand har en Fremtid.
| שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום׃ |
38 Men Overtrædere skulle ødelægges til Hobe; de ugudeliges Fremtid er borte.
| ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃ |
39 Men de retfærdiges Frelse er af Herren, han er deres Styrke i Nødens Tid.
| ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃ |
40 Og Herren skal hjælpe dem og udfri dem; han skal udfri dem fra de ugudelige og frelse dem; thi de have forladt sig paa ham.
| ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו׃ |
