Salme 35
1 Af David. Herre! træt med dem, som trætte med mig; strid imod dem, som stride imod mig.
| לדוד ריבה יהוה את יריבי לחם את לחמי׃ |
2 Grib Skjold og Værge, og staa op at hjælpe mig.
| החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי׃ |
3 Tag Spydet frem og afskær Vejen for mine Forfølgere; sig til min Sjæl: Jeg er din Frelse.
| והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני׃ |
4 Lad dem, som søge efter mit Liv, blues og blive til Skamme; lad dem, som ville mig ondt, vige tilbage og blive beskæmmede.
| יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי׃ |
5 Lad dem blive som Avner for Vejret, og Herrens Engel støde dem bort.
| יהיו כמץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה׃ |
6 Lad deres Vej blive mørk og slibrig, og Herrens Engel forfølge dem.
| יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך יהוה רדפם׃ |
7 Thi de skjulte uden Skel deres Garn imod mig i en Grube, de grove en Grav for min Sjæl uden Skel.
| כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי׃ |
8 Lad Ødelæggelse komme over dem, uden at de vente det; og lad deres Garn, som de skjulte, fange dem, lad dem falde deri til Ødelæggelse.
| תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה׃ |
9 Men min Sjæl skal glæde sig i Herren, den skal fryde sig i hans Frelse.
| ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו׃ |
10 Alle mine Ben skulle sige: Herre! hvo er som du? du, som frier en elendig fra den, som er ham for stærk, ja, en elendig og fattig fra den, som udplyndrer ham.
| כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו׃ |
11 Der staa træske Vidner op, de affordre mig det, som jeg ikke ved.
| יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני׃ |
12 De betale mig ondt for godt, min Sjæl føler sig forladt.
| ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי׃ |
13 Men der de vare syge, iførte jeg mig Sæk, jeg plagede min Sjæl med Faste, og jeg bad med Hovedet sænket mod min Barm.
| ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב׃ |
14 Jeg omgikkes med ham, som han havde været min Ven og Broder; jeg gik i Sørgeklæder og var nedbøjet som en, der sørger for sin Moder.
| כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃ |
15 Men da jeg kom til at halte, glædede de sig og flokkedes; Uslinger flokkedes om mig, og jeg vidste af intet; de sønderslede og tav ikke.
| ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו׃ |
16 Iblandt vanhellige og frække Spottere skare de Tænder imod mig.
| בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו׃ |
17 Herre! hvor længe vil du se til? udfri min Sjæl fra deres Ødelæggelse, min eneste fra de unge Løver.
| אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי׃ |
18 Jeg vil takke dig i en stor Forsamling, jeg vil love dig iblandt et talrigt Folk.
| אודך בקהל רב בעם עצום אהללך׃ |
19 Lad dem, som ere mine Fjender uden Skel, ikke glædes over mig, eller dem, som hade mig uforskyldt, give Vink med Øjnene.
| אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין׃ |
20 Thi de tale ikke Fred; men imod de stille i Landet optænke de svigefulde Anslag.
| כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון׃ |
21 Og de lode deres Mund vidt op imod mig; de sagde: Ha, ha! vort Øje har set det.
| וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו׃ |
22 Herre! du har set det; ti ikke, Herre! vær ikke langt fra mig.
| ראיתה יהוה אל תחרש אדני אל תרחק ממני׃ |
23 Vaagn op og vær vaagen for min Ret, for min Sag, min Gud og min Herre!
| העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי׃ |
24 Herre, min Gud! døm mig efter din Retfærdighed, og lad dem ikke glæde sig over mig,
| שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל ישמחו לי׃ |
25 at de ikke skulle sige i deres Hjerte: „Ha, ha! det var vor Lyst!‟ Lad dem ikke sige: „Vi have opslugt ham!‟
| אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו בלענוהו׃ |
26 Lad dem, som glæde sig ved min Ulykke, til Hobe blues og blive til Skamme; lad dem, som gøre sig store imod mig, klædes med Skam og Skændsel.
| יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי׃ |
27 Lad dem frydes og glædes, som have Lyst til min Retfærdighed, og lad dem altid sige: Herren bør storlig loves, han, som har Lyst til sin Tjeners Fred.
| ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו׃ |
28 Saa skal min Tunge tale om din Retfærdighed, om din Pris den ganske Dag.
| ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך׃ |
