Salme 33
1 Synger med Fryd, I retfærdige, i Herren! Lovsang sømmer sig for de oprigtige.
| רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּֽיהוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּֽה׃ |
2 Takker Herren med Harpe; og leger for ham paa Psaltre med ti Strenge.
| הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ׃ |
3 Synger ham en ny Sang, leger lifligt paa Strengeleg med Frydeklang.
| שִֽׁירוּ־לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָֽה׃ |
4 Thi Herrens Ord er ret, og al hans Gerning er trofast.
| כִּֽי־יָשָׁר דְּבַר־יְהוָה וְכָל־מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָֽה׃ |
5 Han elsker Retfærdighed og Dom; Jorden er fuld af Herrens Miskundhed.
| אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהוָה מָלְאָה הָאָֽרֶץ׃ |
6 Himlene ere gjorte ved Herrens Ord og al deres Hær ved hans Munds Aande.
| בִּדְבַר יְהוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל־צְבָאָֽם׃ |
7 Han holder Vandet sammen i Havet som en Dynge; han lægger de dybe Vande i Forraadskamre.
| כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמֽוֹת׃ |
8 Al Jorden frygte Herren! alle Verdens Indbyggere bæve for ham!
| יִֽירְאוּ מֵיְהוָה כָּל־הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵֽל׃ |
9 Thi han talte, og det skete; han bød, saa stod det der.
| כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הֽוּא־צִוָּה וֽ͏ַיַּעֲמֹֽד׃ |
10 Herren gjorde Hedningernes Raad til intet, han forstyrrede Folkenes Tanker.
| יְֽהוָה הֵפִיר עֲצַת־גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּֽים׃ |
11 Herrens Raad bestaar evindelig, hans Hjertes Tanker fra Slægt til Slægt.
| עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹֽר׃ |
12 Saligt er det Folk, hvis Gud Herren er, det Folk, som han udvalgte sig til Arv.
| אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהָיו הָעָם ׀ בָּחַר לְנַחֲלָה לֽוֹ׃ |
13 Herren skuede ud fra Himmelen, han saa alle Menneskens Børn.
| מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהוָה רָאָה אֶֽת־כָּל־בְּנֵי הָאָדָֽם׃ |
14 Han saa ned fra sit Højsæde til alle Jordens Indbyggere.
| מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ׃ |
15 Han er den, som danner deres Hjerter til Hobe, som agter paa alle deres Gerninger.
| הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃ |
16 En Konge frelses ikke ved stor Magt, en vældig fries ikke ved stor Kraft.
| אֵֽין־הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב־חָיִל גִּבּוֹר לֹֽא־יִנָּצֵל בְּרָב־כֹּֽחַ׃ |
17 Hesten slaar fejl til Frelse og kan ikke redde ved sin store Styrke.
| שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּֽט׃ |
18 Se, Herrens Øje er til dem, som ham frygte, som haabe paa hans Miskundhed,
| הִנֵּה עֵין יְהוָה אֶל־יְרֵאָיו לַֽמְיַחֲלִים לְחַסְדּֽוֹ׃ |
19 for at fri deres Sjæl fra Død og holde dem i Live i Hungersnøden.
| לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָֽב׃ |
20 Vor Sjæl bier efter Herren, han er vor Hjælp og vort Skjold.
| נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַֽיהוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הֽוּא׃ |
21 Thi i ham glædes vort Hjerte; thi vi forlade os paa hans hellige Navn.
| כִּי־בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָֽחְנוּ׃ |
22 Herre! din Miskundhed være over os, ligesom vi haabe paa dig!
| יְהִֽי־חַסְדְּךָ יְהוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָֽךְ׃ |
