Salme 31
1 Til Sangmesteren; en Psalme af David. Herre! jeg tror paa dig, lad mig ikke beskæmmes evindelig; udfri mig ved din Retfærdighed.
| למנצח מזמור לדוד ב בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם בצדקתך פלטני |
2 Bøj dit Øre til mig, red mig hastelig; vær mig en fast Klippe, en sikker Borg til at frelse mig.
| הטה אלי אזנך-- מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות להושיעני |
3 Thi du er min Klippe og min Befæstning, og for dit Navns Skyld vil du lede mig og føre mig.
| כי-סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני |
4 Du vil udføre mig af Garnet, som de have skjult for mig; thi du er min Styrke.
| תוציאני--מרשת זו טמנו לי כי-אתה מעוזי |
5 I din Haand befaler jeg min Aand; du forløste mig, Herre, du sande Gud!
| בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהוה--אל אמת |
6 Jeg hader dem, som tage Vare paa Løgnens Gøglebilleder; men paa Herren forlader jeg mig.
| שנאתי השמרים הבלי-שוא ואני אל-יהוה בטחתי |
7 Jeg vil fryde mig og være glad ved din Miskundhed; thi du har set min Elendighed, du har kendt min Sjæleangest.
| אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי |
8 Du overantvordede mig ikke i Fjendens Haand; du lod mine Fødder staa paa et vidt Rum.
| ולא הסגרתני ביד-אויב העמדת במרחב רגלי |
9 Herre! vær mig naadig, thi jeg er angest; hentæret af Sorg er mit Øje, min Sjæl og min Krop.
| חנני יהוה כי צר-לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני |
10 Thi mit Liv er svundet hen i Bedrøvelse og mine Aar i Suk; min Kraft er brudt for min Misgernings Skyld, og mine Ben ere hentørrede.
| כי כלו ביגון חיי-- ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו |
11 Ved alle mine Fjender er jeg bleven til Spot, og det i rigt Maal for mine Naboer og til Forskrækkelse for mine Kyndinge; de, som saa mig udenfor, flyede fra mig.
| מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד-- ופחד למידעי ראי בחוץ-- נדדו ממני |
12 Jeg blev glemt, ude af Sinde som en død, jeg var som et Kar, der gaar tabt.
| נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד |
13 Thi jeg hørte manges Bagtalelse, der var Rædsel trindt omkring; idet de raadsloge sammen over mig, tænkte de at tage Livet af mig.
| כי שמעתי דבת רבים-- מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו |
14 Men jeg forlader mig paa dig, Herre! jeg sagde: Du er min Gud.
| ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה |
15 Mine Tider ere i din Haand; red mig fra mine Fjenders Haand og fra dem, som forfølge mig.
| בידך עתתי הצילני מיד-אויבי ומרדפי |
16 Lad dit Ansigt lyse over din Tjener; frels mig ved din Miskundhed.
| האירה פניך על-עבדך הושיעני בחסדך |
17 Herre! lad mig ikke beskæmmes, thi jeg har kaldt paa dig; lad de ugudelige beskæmmes, lad dem tie i Dødsriget. (Sheol h7585)
| יהוה--אל-אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול (Sheol h7585) |
18 Lad de falske Læber blive stumme, som tale frækt i Hovmod og Foragt imod den retfærdige.
| תאלמנה שפתי-שקר הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז |
19 Hvor stor er din Godhed, som du har gemt for dem, som dig frygte, hvilken du har udvist imod dem, som tro paa dig, for Menneskens Børn.
| מה רב-טובך אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם |
20 Du vil skjule dem i dit Ansigts Skjul for Menneskers Sammensværgelser; du vil gemme dem i en Hytte for Tungers Kiv.
| תסתירם בסתר פניך-- מרכסי-איש תצפנם בסכה מריב לשנות |
21 Lovet være Herren! thi han har underligt bevist sin Miskundhed imod mig i en fast Stad.
| ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור |
22 Og jeg sagde, der jeg var forfærdet: Jeg er udryddet fra dine Øjne; men du hørte mine ydmyge Begæringers Røst, da jeg raabte til dig.
| ואני אמרתי בחפזי-- נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני בשועי אליך |
23 Elsker Herren, alle hans hellige! Herren bevarer de trofaste og betaler i Overmaal ham, som øver Hovmod.
| אהבו את-יהוה כל-חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על-יתר עשה גאוה |
24 Værer frimodige, og han skal styrke eders Hjerte, alle I, som haabe paa Herren!
| חזקו ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים ליהוה |
