Salme 140

1 Til Sangmesteren; en Psalme, af David.

למנצח מזמור לדוד ב חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני

2 Herre! udfri mig fra onde Mennesker, bevar mig fra Voldsmænd!

אשר חשבו רעות בלב כל-יום יגורו מלחמות

3 de, som have optænkt ondt i Hjertet, hver Dag holde sig sammen til Krig.

שננו לשונם כמו-נחש חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה

4 De have skærpet deres Tunge som en Slange, der er Øglegift under deres Læber. (Sela)

שמרני יהוה מידי רשע-- מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי

5 Beskærm mig, Herre! imod den ugudeliges Hænder, bevar mig fra Voldsmænd, som tænke at lægge Stød for mine Trin.

טמנו גאים פח לי-- וחבלים פרשו רשת ליד-מעגל מקשים שתו-לי סלה

6 De hovmodige have skjult en Snare for mig og Reb, de have udspændt et Garn ved Siden af Vejen, de have lagt Fælder for mig. (Sela)

אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני

7 Jeg har sagt til Herren: Du er min Gud; Herre! vend dine Øren til mine ydmyge Begæringers Røst.

יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק

8 Den Herre, Herre er min Frelses Styrke; du har dækket mit Hoved paa Rustningens Dag.

אל-תתן יהוה מאויי רשע זממו אל-תפק ירומו סלה

9 Tilsted ikke, Herre! den ugudelige hans Begæringer, lad ikke hans onde Anslag faa Fremgang; de maatte ophøje sig deraf. (Sela)

ראש מסבי-- עמל שפתימו יכסומו (יכסימו)

10 Paa deres Hoved, som omringe mig, skal den Fortræd, deres Læber voldte, komme til at hvile.

ימיטו (ימוטו) עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל-יקומו

11 Der skal rystes Gløder over dem, han skal lade dem falde i Ilden, i dybe Grave, at de ikke skulle staa op igen.

איש לשון בל-יכון בארץ איש-חמס רע--יצודנו למדחפת

12 En mundkaad Mand skal ikke bestaa paa Jorden; en Voldsmand skal Ulykken jage, indtil han er ganske fordreven.

ידעת (ידעתי)--כי-יעשה יהוה דין עני משפט אבינים

13 Jeg ved, at Herren skal udføre den elendiges Sag, de fattiges Ret. Ja, de retfærdige skulle prise dit Navn; de oprigtige skulle blive for dit Ansigt.

אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את-פניך