Salme 14

1 Til Sangmesteren; af David. En Daare siger i sit Hjerte: Der er ingen Gud; fordærvelig, vederstyggelig er deres Gerning; der er ingen, som gør godt.

למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃

2 Herren saa ned fra Himmelen paa Menneskens Børn, at se, om der var nogen forstandig, nogen, som søgte Gud.

יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃

3 De ere alle afvegne, de ere fordærvede til Hobe; der er ingen, som gør godt, end ikke een.

הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

4 Have de ikke kendt det, alle de, som gøre Uret, som æde mit Folk, som de aade Brød? de kaldte ikke paa Herren.

הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃

5 Den Gang frygtede de saare, fordi Gud var med den retfærdiges Slægt.

שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק׃

6 Gører kun den elendiges Raad til Skamme; thi Herren er hans Tilflugt.

עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו׃

7 Gid der fra Zion kom Frelse for Israel! Naar Herren tilbagefører sit fangne Folk, da skal Jakob fryde sig, Israel glæde sig.

מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃