Salme 12

1 Til Sangmesteren; til Skeminith; en Psalme af David.

למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃

2 Frels, Herre! thi de fromme ere borte; thi de trofaste ere blevne faa iblandt Menneskens Børn.

שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

3 De tale Løgn, hver med sin Næste; med smigrende Læber, snart af et, snart af et andet Hjerte tale de.

יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃

4 Herren udrydde alle smigrende Læber, den Tunge, som taler store Ord,

אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃

5 dem, som sige: Ved vor Tunge skulle vi faa Overhaand, vore Læber ere med os; hvo er vor Herre?

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

6 For de elendiges Ødelæggelses Skyld, for de fattiges Jamren vil jeg nu staa op, siger Herren; jeg vil sætte en Frelse for den, som han fnyser ad.

אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃

7 Herrens Ord ere rene Ord, ligesom Sølv, der er smeltet i en Ovn af Jord, lutret syv Gange.

אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃

8 Du, Herre! du vil bevare dem; du vil vogte os imod denne Slægt evindelig. De ugudelige færdes trindt omkring, naar Skarn ophøjes iblandt Menneskens Børn.

סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃