< Salme 12 >

1 Til Sangmesteren; til Skeminith; en Psalme af David.
למנצח על-השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי-גמר חסיד כי-פסו אמונים מבני אדם
2 Frels, Herre! thi de fromme ere borte; thi de trofaste ere blevne faa iblandt Menneskens Børn.
שוא ידברו--איש את-רעהו שפת חלקות--בלב ולב ידברו
3 De tale Løgn, hver med sin Næste; med smigrende Læber, snart af et, snart af et andet Hjerte tale de.
יכרת יהוה כל-שפתי חלקות-- לשון מדברת גדלות
4 Herren udrydde alle smigrende Læber, den Tunge, som taler store Ord,
אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו מי אדון לנו
5 dem, som sige: Ved vor Tunge skulle vi faa Overhaand, vore Læber ere med os; hvo er vor Herre?
משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו
6 For de elendiges Ødelæggelses Skyld, for de fattiges Jamren vil jeg nu staa op, siger Herren; jeg vil sætte en Frelse for den, som han fnyser ad.
אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים
7 Herrens Ord ere rene Ord, ligesom Sølv, der er smeltet i en Ovn af Jord, lutret syv Gange.
אתה-יהוה תשמרם תצרנו מן-הדור זו לעולם
8 Du, Herre! du vil bevare dem; du vil vogte os imod denne Slægt evindelig. De ugudelige færdes trindt omkring, naar Skarn ophøjes iblandt Menneskens Børn.
סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם

< Salme 12 >