Salme 107
1 Priser Herren! thi han er god, thi hans Miskundhed varer evindelig.
| הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ |
2 Det maa de sige, som ere genløste af Herren, de, han har genløst af Modstanderens Haand,
| יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ |
3 og de, som han har samlet hjem fra Landene, fra Øster og fra Vester, fra Norden og fra Havet.
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ |
4 De fore vild i Ørken, paa en øde Vej, de fandt ingen Stad, som de kunde bo udi;
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ |
5 de vare hungrige og tørstige tillige; deres Sjæl vansmægtede i dem.
| רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ |
6 Og de raabte til Herren, da de vare i Angest, han friede dem af deres Trængsler.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ |
7 Og han førte dem paa den rette Vej, at de gik til en Stad, som de kunde bo udi.
| וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ |
8 Lad dem takke Herren for hans Miskundhed og for hans underfulde Gerninger imod Menneskens Børn;
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
9 thi han har mættet en tørstig Sjæl og har fyldt en hungrig Sjæl med godt.
| כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ |
10 De sade i Mørke, og i Dødens Skygge, bundne i Elendighed og Jern;
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ |
11 thi de havde været genstridige imod Guds Ord og havde foragtet den Højestes Raad;
| כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ |
12 og han ydmygede deres Hjerter ved Lidelse; de styrtede, og der var ingen Hjælper.
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ |
13 Og de raabte til Herren, da de vare i Angest, han frelste dem af deres Trængsler.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ |
14 Han udførte dem af Mørket og Dødens Skygge og sønderrev deres Baand.
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ |
15 Lad dem takke Herren for hans Miskundhed og for hans underfulde Gerninger imod Menneskens Børn;
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
16 thi han har sønderbrudt Kobberporte og sønderhugget Jernslaaer.
| כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ |
17 De Daarer! de bleve plagede for deres Overtrædelsers Vej og for deres Misgerningers Skyld.
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ |
18 Deres Sjæl fik Vederstyggelighed til al Mad, og de kom nær til Dødens Porte.
| כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ |
19 Og de raabte til Herren, da de vare i Angest, han frelste dem af deres Trængsler.
| ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ |
20 Han sendte sit Ord og helbredede dem og reddede dem fra deres Grave.
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ |
21 Lad dem takke Herren for hans Miskundhed og for hans underfulde Gerninger imod Menneskens Børn
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
22 og ofre Takofre og fortælle hans Gerninger med Frydesang.
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ |
23 De fore ud paa Havet i Skibe, de udrettede deres Gerning paa de store Vande,
| יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ |
24 de saa Herrens Gerninger og hans Underværker paa Dybet.
| המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ |
25 Han bød og lod et Stormvejr rejse sig, og det opløftede dets Bølger.
| ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ |
26 De fore op imod Himmelen, de fore ned i Afgrundene, deres Sjæl forsagede under Ulykken.
| יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ |
27 De dreves omkring og ravede som den drukne, og al deres Visdom var udtømt.
| יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ |
28 Og de raabte til Herren, da de vare i Angest, og han udførte dem af deres Trængsler.
| ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ |
29 Han lod Stormen stille af, og Bølgerne lagde sig.
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ |
30 Da bleve de glade, at disse vare blevne stille; og han førte dem i Havn efter deres Begæring.
| וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ |
31 Lad dem takke Herren for hans Miskundhed og for alle hans underfulde Gerninger imod Menneskens Børn
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
32 og ophøje ham i Folkets Forsamling og prise ham der, hvor de gamle sidde.
| וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ |
33 Han gjorde Floder til en Ørk og Kildegrund til tørre Steder;
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ |
34 et frugtbart Land til Saltland for deres Ondskabs Skyld, som boede deri.
| ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ |
35 Han gjorde Ørken til en vandrig Sø og tørt Land til Kildegrund.
| ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ |
36 Og han lod de hungrige bo der, og de grundede en Stad, som de kunde bo udi.
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ |
37 Og de besaaede Agre og plantede Vingaarde, og disse bare Frugt til Indtægt.
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ |
38 Og han velsignede dem, og de bleve saare formerede, og han formindskede ikke deres Kvæg.
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ |
39 Derefter bleve de formindskede og nedbøjede af Trængsel, Ulykke og Bedrøvelse.
| וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ |
40 Han udøser Foragt over Fyrster og lader dem fare vild i den vejløse Ørk.
| שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ |
41 Men han ophøjede en fattig af Elendighed og satte Slægterne som Hjorde.
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ |
42 De oprigtige skulle se det og glæde sig; men al Uretfærdighed har lukket sin Mund til.
| יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ |
43 Hvo er viis, at han bevarer disse Ting og forstaar Herrens Miskundhed!
| מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ |
