Salme 106
1 Priser Herren! thi han er god, thi hans Miskundhed varer evindelig.
| הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו |
2 Hvo kan udsige Herrens vældige Gerninger, forkynde al hans Pris?
| מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו |
3 Salige ere de, som holde over Ret, og den, som øver Retfærdighed alle Tider.
| אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת |
4 Herre! kom mig i Hu med din Kærlighed til dit Folk, besøg mig med din Frelse,
| זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך |
5 at jeg maa skue dine udvalgtes Lykke, glæde mig ved dit Folks Glæde, prise mig lykkelig i Samfund med din Arv.
| לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך להתהלל עם-נחלתך |
6 Vi have syndet med vore Fædre, vi have handlet ilde og gjort Ugudelighed.
| חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו |
7 Vore Fædre i Ægypten vilde ikke forstaa dine underfulde Gerninger, de kom ikke din store Miskundhed i Hu, men vare genstridige ved Havet, ved det røde Hav.
| אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו את-רב חסדיך וימרו על-ים בים-סוף |
8 Dog frelste han dem for sit Navns Skyld, for at kundgøre sin Magt.
| ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו |
9 Og han truede det røde Hav, og det blev tørt, og han lod dem gaa igennem Dybet som igennem Ørken.
| ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר |
10 Og han frelste dem af Avindsmandens Haand og genløste dem af Fjendens Haand.
| ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב |
11 Og Vandene skjulte deres Modstandere, der blev ikke een tilovers af dem.
| ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר |
12 Da troede de paa hans Ord, de sang hans Pris.
| ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו |
13 Dog glemte de hans Gerninger snart, de biede ikke paa hans Raad.
| מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו |
14 Men de fik stor Begærlighed i Ørken og fristede Gud i det øde Land.
| ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון |
15 Da gav han dem det, de begærede, men lod deres Liv tæres hen.
| ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם |
16 Og de bare Avind imod Mose i Lejren, imod Aron, Herrens hellige.
| ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה |
17 Jorden oplod sig og opslugte Dathan, og den skjulte Abirams Hob.
| תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם |
18 Og Ild flammede op iblandt deres Hob, en Lue fortærede de ugudelige.
| ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים |
19 De dannede en Kalv ved Horeb og tilbade et støbt Billede.
| יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה |
20 Og de ombyttede deres Herlighed med Billedet af en Okse, som æder Urter.
| וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב |
21 De glemte Gud, deres Frelser, som havde gjort store Ting i Ægypten,
| שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים |
22 underfulde Gerninger i Kams Land, forfærdelige Ting ved det røde Hav.
| נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף |
23 Og han sagde, at han vilde ødelægge dem; dersom Mose, hans udvalgte, ikke havde stillet sig i Gabet for hans Ansigt, at afvende hans Vrede fra at ødelægge dem —!
| ויאמר להשמידם לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית |
24 De foragtede ogsaa det yndige Land, de troede ikke hans Ord.
| וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו |
25 Men de knurrede i deres Telte, de hørte ikke paa Herrens Røst.
| וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה |
26 Og han svor dem med oprakt Haand, at han vilde lade dem falde i Ørken,
| וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר |
27 og at han vilde lade deres Afkom falde iblandt Hedningerne og bortstrø dem i Landene.
| ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות |
28 Og de bandt sig til Baal-Peor og aade af Ofrene til de døde Afguder.
| ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים |
29 Og de opirrede ham med deres Idrætter, saa at en Plage brød løs paa dem,
| ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה |
30 Da stod Pinehas frem og holdt Dom, og Plagen hørte op.
| ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה |
31 Og det blev regnet ham til Retfærdighed fra Slægt til Slægt evindelig.
| ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם |
32 De fortørnede ham ogsaa ved Meribas Vand, og det gik Mose ilde for deres Skyld.
| ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם |
33 Thi de vare genstridige imod hans Aand, og han talte ubetænksomt med sine Læber.
| כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו |
34 De ødelagde ikke Folkene, om hvilke Herren havde sagt det til dem.
| לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם |
35 Men de blandede sig med Hedningerne og lærte deres Gerninger.
| ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם |
36 Og de tjente deres Afguder, og disse bleve dem til en Snare.
| ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש |
37 Og de ofrede deres Sønner og deres Døtre til Magterne.
| ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים |
38 Og de udøste uskyldigt Blod, deres Sønners og deres Døtres Blod, som de ofrede til Kanaans Afguder, og Landet vanhelligedes af Blodet.
| וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים |
39 Og de besmittede sig ved deres Gerninger, og de bolede ved deres Idrætter.
| ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם |
40 Da optændtes Herrens Vrede imod hans Folk, og han fik en Vederstyggelighed til sin Arv.
| ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו |
41 Og han gav dem i Hedningernes Haand, og deres Avindsmænd herskede over dem.
| ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם |
42 Og deres Fjender trængte dem, og de bleve ydmygede under deres Haand.
| וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם |
43 Han friede dem mange Gange; men de satte sig op imod ham i deres Raad, og de bleve nedtrykte for deres Misgerningers Skyld.
| פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם |
44 Dog saa han til dem, da de vare i Angest, idet han hørte deres Raab.
| וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם |
45 Og han kom sin Pagt i Hu, dem til Bedste, og det angrede ham efter hans store Miskundhed.
| ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו |
46 Og han lod dem finde Barmhjertighed hos alle dem, som havde bortført dem.
| ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם |
47 Frels os, Herre, vor Gud! og saml os fra Hedningerne, at vi kunne takke dit hellige Navn, rose os af din Pris!
| הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך |
48 Lovet være Herren, Israels Gud, fra Evighed og indtil Evighed; og alt Folket siger: Amen. Halleluja!
| ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם אמן הללו-יה |
