Salme 105
1 Priser Herren, paakalder hans Navn, kundgører hans Gerninger iblandt Folkene!
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ |
2 Synger for ham, spiller for ham, taler om alle hans underfulde Gerninger!
| שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ |
3 Roser eder af hans hellige Navn; deres Hjerte glæder sig, som søge Herren!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ |
4 Spørger efter Herren og hans Magt, søger hans Ansigt alle Tider!
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ |
5 Ihukommer hans underfulde Gerninger, som han har gjort, hans Jærtegn og hans Munds Domme.
| זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ |
6 I, hans Tjener Abrahams Sæd! Jakobs Børn, hans udvalgte!
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ |
7 Han er Herren vor Gud; hans Domme ere over al Jorden.
| הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ |
8 Han kommer evindelig sin Pagt i Hu, det Ord, som han har befalet til tusinde Slægter,
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ |
9 som han har indgaaet med Abraham, og sin Ed til Isaak,
| אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ |
10 hvilken han opstillede for Jakob til en Skik, for Israel til en evig Pagt
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ |
11 sigende: Dig vil jeg give Kanaans Land til eders Arvs Lod;
| לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ |
12 der de vare en liden Hob, faa og fremmede deri;
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ |
13 og de vandrede fra Folk til Folk, fra et Rige til et andet Folkefærd.
| ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ |
14 Han tillod intet Menneske at gøre dem Vold og revsede Konger for deres Skyld:
| לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ |
15 „Rører ikke mine salvede og gører ikke mine Profeter noget ondt‟.
| אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ |
16 Og han kaldte Hunger over Landet, han formindskede alt Brøds Forraad.
| ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ |
17 Han sendte en Mand forud for dem; til Træl blev Josef solgt.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ |
18 De plagede hans Fødder i Stokken; han selv kom i Jern
| ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ |
19 indtil den Tid, da hans Ord traf ind, da Herrens Tale havde lutret ham.
| עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ |
20 Kongen sendte hen og lod ham løs; han, som herskede over Folkene, gav ham fri.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ |
21 Han satte ham til Herre over sit Hus og til Hersker over alt sit Gods,
| שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ |
22 at han kunde binde hans Fyrster efter sin Villie og lære hans Ældste Visdom.
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ |
23 Saa kom Israel til Ægypten og Jakob boede som fremmed i Kams Land.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ |
24 Men sit Folk gjorde han saare frugtbart og mægtigere end dets Modstandere.
| ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ |
25 Disses Sind omskiftede han, saa at de hadede hans Folk og handlede træskelig imod hans Tjenere.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ |
26 Han sendte Mose, sin Tjener, Aron, som han havde udvalgt.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ |
27 De kundgjorde hans Tegns Ord iblandt dem og hans Undere i Kams Land.
| שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ |
28 Han sendte Mørke og lod det blive mørkt, og de vare ikke genstridige imod hans Ord.
| שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ |
29 Han vendte deres Vande om til Blod og dræbte deres Fisk.
| הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ |
30 Deres Land vrimlede af Frøer lige indtil i deres Kongers Kamre.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ |
31 Han talte, saa kom der Utøj, Lus, over hele deres Landemærke.
| אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ |
32 Han lod deres Regnbyger blive til Hagel, til Ildslue i deres Land.
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ |
33 Og han slog deres Vinstokke og deres Figentræer og sønderbrød Træerne inden deres Landemærke.
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ |
34 Han talte, saa kom der Græshopper og Høskrækker, og der var ikke Tal paa dem.
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ |
35 Og de aade alle Urter i deres Land, og de aade Frugten paa deres Mark.
| ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ |
36 Han slog og alt førstefødt i deres Land, Førstegrøden af al deres Kraft.
| ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ |
37 Men hine førte han ud med Sølv og Guld, og der var ingen skrøbelig iblandt deres Stammer.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ |
38 Ægypten blev glad, der de droge ud; thi Frygt for dem var falden paa det.
| שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ |
39 Han udbredte en Sky til Skjul og en Ild til at lyse om Natten.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ |
40 De bade, saa lod han Vagtler komme og mættede dem med Himmelbrød.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ |
41 Han oplod en Klippe, og der flød Vand, det løb igennem de tørre Steder som en Flod.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ |
42 Thi han kom sit hellige Ord i Hu og sin Tjener Abraham.
| כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ |
43 Og han førte sit Folk ud med Glæde, sine udvalgte med Frydeskrig.
| ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ |
44 Og han gav dem Hedningernes Lande; og de arvede, hvad Folkene havde haft Møje for,
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ |
45 paa det de skulde holde hans Skikke og bevare hans Love. Halleluja!
| בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ |
