Salme 102
1 En elendigs Bøn, naar han forsmægter og udøser sin Klage for Herrens Ansigt.
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא |
2 Herre! hør min Bøn og lad mit Raab komme til dig.
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני |
3 Skjul ikke dit Ansigt for mig paa den Dag, jeg er i Angest; bøj dit Øre til mig; paa den Dag jeg paakalder, skynd dig og bønhør mig!
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו |
4 Thi mine Dage ere gaaede op i Røg, og mine Ben ere brændte som et Brandsted.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי |
5 Mit Hjerte er rammet og tørret som en Urt; thi jeg har glemt at æde mit Brød.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי |
6 Formedelst mine Klageraab hænge mine Ben ved mit Kød.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות |
7 Jeg er bleven lig en Rørdrum i Ørken; jeg er bleven som en Ugle i det øde.
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג |
8 Jeg vaager og er bleven som en enlig Spurv paa Taget.
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו |
9 Mine Fjender have haanet mig den ganske Dag, de, som rase imod mig, sværge ved mig.
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי |
10 Thi jeg har tæret Aske som Brød og blandet min Drik med Graad
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני |
11 for din Vredens og din Fortørnelses Skyld; thi du løftede mig op og kastede mig bort.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש |
12 Mine Dage are som en Skygge, der hælder, og jeg tørres som en Urt.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר |
13 Men du, Herre! bliver evindelig, og din Ihukommelse fra Slægt til Slægt.
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד |
14 Du vil gøre dig rede, du vil forbarme dig over Zion; thi det er paa Tide, at du er den naadig; thi den bestemte Tid er kommen.
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו |
15 Thi dine Tjenere hænge med Behag ved dens Stene, og de have Medynk med dens Støv.
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך |
16 Og Hedningerne skulle frygte Herrens Navn, og alle Kongerne paa Jorden din Ære;
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו |
17 thi Herren har bygget Zion og har ladet sig se i sin Herlighed.
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם |
18 Han har vendt sit Ansigt til den enliges Bøn og ikke foragtet deres Bøn.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה |
19 Dette skal skrives for den kommende Slægt; og det Folk, som skabes, skal love Herren.
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט |
20 Thi han saa ned fra sin Helligdoms Højsæde; Herren saa fra Himmelen til Jorden
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה |
21 for at høre den bundnes Jamren, for at løse Dødsens Børn,
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם |
22 for at de kunde forkynde Herrens Navn i Zion og hans Pris i Jerusalem,
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה |
23 naar Folkene samles til Hobe og Rigerne til at tjene Herren.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי |
24 Han har ydmyget min Kraft paa Vejen, han har forkortet mine Dage.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך |
25 Jeg siger: Min Gud! tag mig ikke bort midt i mine Dage, dine Aar vare fra Slægt til Slægt.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים |
26 Du grundfæstede fordum Jorden, og Himlene er dine Hænders Gerning.
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו |
27 De skulle forgaa; men du bestaar; og de skulle alle blive gamle som et Klædebon; du skal omskifte dem som en Klædning, og de omskiftes.
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו |
28 Men du er den samme, og dine Aar faa ingen Ende. Dine Tjeneres Børn skulle fæste Bo, og deres Sæd skal stadfæstes for dit Ansigt.
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון |
