Ordsprogene 1
1 Ordsprog af Salomo, Davids Søn, Israels Konge,
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל |
2 for af dem at faa Visdom og Undervisning, for at forstaa Forstandens Ord;
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה |
3 for at modtage Undervisning i Klogskab, modtage Ret og Retfærdighed og Retvished;
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים |
4 for at give de uvidende Vid, de unge Kundskab og Kløgt.
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה |
5 Hvo som er viis, høre til og gaa frem i Lærdom, og hvo som er forstandig, vinde Evne til at styre;
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה |
6 for at forstaa Ordsprog og Gaader, Vismænds Ord og deres mørke Taler.
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם |
7 Herrens Frygt er Begyndelse til Kundskab; Daarerne foragte Visdom og Undervisning.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו |
8 Hør, min Søn! din Faders Undervisning, og forlad ikke din Moders Lov;
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך |
9 thi de ere en yndig Krans til dit Hoved og Kæder til din Hals.
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך |
10 Min Søn! naar Syndere lokke dig, da samtyk ikke!
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא |
11 Dersom de sige: Gak med os, vi ville lure efter Blod, vi ville efterstræbe den uskyldige, som er uden Sag;
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם |
12 vi ville, som Dødsriget, sluge dem levende, ja hele og holdne, som de, der nedfare i Hulen; (Sheol h7585)
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) |
13 vi ville finde alle Haande dyrebart Gods, vi ville fylde vore Huse med Rov;
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל |
14 du skal tage din Lod iblandt os, vi ville alle sammen have een Pose:
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו |
15 Min Søn! vandre ikke paa Vej med dem, hold din Fod tilbage fra deres Sti;
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם |
16 thi deres Fødder haste til ondt, og de skynde sig for at udøse Blod;
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם |
17 thi forgæves udspændes Garn for alle Fugles Øjne;
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף |
18 og de lure paa deres eget Blod, de efterstræbe deres eget Liv.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם |
19 Saa ere enhvers Veje, som er hengiven til Gerrighed; den tager sine egne Herrers Liv.
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח |
20 Visdommen raaber udenfor, den opløfter sin Røst paa Gaderne;
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה |
21 paa Hjørnet af de befærdede Gader raaber den; ved Indgangene til Portene, i Staden, taler den sine Ord:
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר |
22 Hvor længe ville I uvidende elske Uvidenhed, og Spotterne have Lyst til Spot, og Daarer hade Kundskab?
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת |
23 Vender eder til min Revselse; se, jeg vil udgyde min Aand over eder, jeg vil kundgøre eder mine Ord.
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם |
24 Efterdi jeg raabte, og I vægrede eder, jeg udrakte min Haand, og ingen gav Agt;
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב |
25 og I lode alt mit Raad fare og vilde ikke vide af min Revselse:
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם |
26 Saa vil jeg, jeg selv le i eders Ulykke, jeg vil spotte, naar det kommer, som I frygte for;
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם |
27 naar det, som I frygte for, kommer som en Ødelæggelse, og eders Ulykke kommer som en Hvirvelvind, naar Angest og Trængsel kommer over eder:
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה |
28 Da skulle de paakalde mig, men jeg skal ikke svare, de skulle søge mig, men ikke finde mig.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני |
29 Fordi de hadede Kundskab og udvalgte ikke Herrens Frygt,
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו |
30 fordi de ikke vilde vide af mit Raad, men foragtede al min Revselse:
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי |
31 Saa skulle de æde Frugten af deres Veje og blive mætte af deres egne Raad.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו |
32 Thi de uvidendes Frafald skal volde dem Død, og Daarers Tryghed skal ødelægge dem selv.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם |
33 Men hvo mig lyder, skal bo tryggelig og være rolig, uden Frygt for det onde.
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה |
