Ordsprogene 5
1 Min Søn! giv Agt paa min Visdom; bøj dit Øre til min Indsigt;
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃ |
2 at du maa gemme kloge Raad, og at dine Læber maa bevare Kundskab.
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ |
3 Thi med Honning dryppe den fremmede Kvindes Læber, og glattere end Olie er hendes Gane.
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ |
4 Men paa det sidste er hun besk som Malurt, hvas som et tveægget Sværd.
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ |
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585) |
6 For at hun ikke skal tænke over Livets Sti, ere hendes Veje ustadige, uden at hun ved det.
| ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ |
7 Saa hører mig nu, I Børn! og viger ikke fra min Munds Ord.
| ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ |
8 Lad din Vej være langt fra hende, og nærm dig ikke Døren til hendes Hus,
| הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ |
9 at du ikke skal give andre din Ære og en grusom Herre dine Aar;
| פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ |
10 at fremmede ikke skulle mættes af din Formue, og alt, hvad du har arbejdet for, komme i anden Mands Hus;
| פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ |
11 saa at du skal hyle; paa det sidste, naar dit Kød og dit Huld tæres hen,
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ |
12 og sige: Hvorledes har jeg dog kunnet hade Undervisning og mit Hjerte kunnet foragte Revselse?
| ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ |
13 saa at jeg ikke hørte paa mine Læbers Røst, ej heller bøjede mit Øre til dem, som underviste mig.
| ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ |
14 Nær var jeg kommen i al Ulykke midt i Forsamlingen og Menigheden.
| כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ |
15 Drik Vand af din egen Brønd og frisk Vand af din egen Kilde!
| שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ |
16 Skulde vel dine Kilder flyde udenfor, dine Vandbække ud paa Gaderne?
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ |
17 Lad dem høre dig til, dig alene, og ikke de fremmede tillige med dig.
| יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ |
18 Din Kilde være velsignet, og glæd dig ved din Ungdoms Hustru,
| יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ |
19 en elskelig Hind og en yndig Stenged; hendes Barm beruse dig stedse, i hendes Kærlighed sværme du alle Tider.
| אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃ |
20 Hvorfor vil du, min Søn! sværme for en fremmed Kvinde og favne en anden Kvindes Barm?
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ |
21 Thi en Mands Veje ere for Herrens Øjne, og han vejer alle hans Skridt.
| כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃ |
22 Den ugudeliges Misgerninger skulle gribe ham selv, og han skal holdes fast i sin Synds Snorer.
| עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ |
23 Han skal dø, fordi han ikke vilde lade sig undervise, og han skal tumle om for sin Daarligheds Skyld.
| הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ |
