Ordsprogene 31
1 Lemuels, en Konges, Ord; et varslende Ord, hvormed hans Moder underviste ham.
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ |
2 Hvad? min Søn! og hvad? mit Livs Søn! og hvad? mine Løfters Søn!
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ |
3 Giv ikke Kvinderne din Kraft, og giv dig ikke ind paa en Vej, der ødelægger Konger.
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ |
4 Det bør ikke Konger, Lemuel! det bør ikke Konger at drikke Vin, ej heller Fyrster at drikke stærk Drik,
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ |
5 at han ikke skal drikke og glemme det, som er Lov, og forvende alle elendige Folks Ret.
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ |
6 Giver stærk Drik til den, som er ved at omkomme, og Vin til den, som er beskelig bedrøvet i Sjælen,
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ |
7 at han maa drikke og glemme sin Armod og ikke mere komme sin Møje i Hu.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ |
8 Oplad din Mund for den stumme til alle forladte Børns Ret.
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ |
9 Oplad din Mund, døm Retfærdighed, og skaf den elendige og fattige Ret!
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ |
10 Hvo finder en duelig Hustru? hun er langt mere værd end Perler.
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ |
11 Hendes Mands Hjerte forlader sig paa hende, og Indtægt mangler ikke.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ |
12 Hun gør ham godt og intet ondt i alle sit Livs Dage.
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ |
13 Hun søger efter Uld og Hør og arbejder gerne med sine Hænder.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ |
14 Hun er ligesom en Købmands Skibe, hun lader sit Brød komme langvejs fra.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ |
15 Og hun staar op, medens det endnu er Nat, og giver sit Hus Mad og sine Piger deres bestemte Arbejde.
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ |
16 Hun tænker paa Agerland og faar det; af sine Hænders Frugt planter hun en Vingaard.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ |
17 Hun omgjorder sine Lænder med Kraft og gør sine Arme stærke.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ |
18 Hun skønner, at hendes Handel er god; hendes Lampe slukkes ikke om Natten.
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ |
19 Hun udstrækker sine Hænder til Rokken, og hendes Hænder tage fat paa Tenen.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ |
20 Hun udbreder sin Haand til den elendige og udstrækker sine Hænder til den fattige.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ |
21 Hun frygter ikke for sit Hus, naar der er Sne; thi hele hendes Hus er klædt i karmesinrødt Tøj.
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ |
22 Hun gør sig Tæpper; fint Linned og Purpur er hendes Klædning.
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ |
23 Hendes Mand er navnkundig i Portene, naar han sidder sammen med de ældste i Landet.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ |
24 Hun gør kosteligt Linklæde og sælger det og bringer Købmanden Bælter til Salgs.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ |
25 Kraft og Herlighed er hendes Klædebon, og hun ler ad den kommende Tid.
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ |
26 Hun oplader sin Mund med Visdom, og Kærligheds Lov er paa hendes Tunge.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ |
27 Hun ser efter, hvorledes det gaar til i hendes Hus, og æder ikke Ladheds Brød.
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ |
28 Hendes Sønner staa op og prise hende; hendes Husbond roser hende ogsaa:
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ |
29 „Mange Døtre forhverve Formue; men du staar over dem alle sammen‟.
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ |
30 Yndighed er Bedrag, og Skønhed er Forfængelighed; men en Kvinde, som frygter Herren, hun skal roses.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ |
31 Giver hende af hendes Hænders Frugt, og hendes Gerninger skulle prise hende i Portene.
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ |
