< Ordsprogene 29 >

1 Den Mand, som forhærder sin Nakke, vil tidt blive straffet; hastelig skal han sønderknuses, og der skal ingen Lægedom være.
איש תוכחות מקשה-ערף-- פתע ישבר ואין מרפא
2 Naar der bliver mange retfærdige, skal Folket glædes; men naar en ugudelig hersker, skal Folket sukke.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם
3 En Mand, som elsker Visdom, glæder sin Fader; men hvo, som omgaas med Skøger, vil øde sit Gods.
איש-אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד-הון
4 En Konge befæster Landet ved Ret; men en Mand, som tager Gaver, nedbryder det.
מלך--במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה
5 En Mand, som smigrer for sin Næste, udbreder et Garn for hans Fødder.
גבר מחליק על-רעהו רשת פורש על-פעמיו
6 Den onde Mands Overtrædelse er ham en Snare; men den retfærdige kan fryde og glæde sig.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח
7 En retfærdig kender de ringes Sag; den ugudelige forstaar sig ikke paa Kundskab.
ידע צדיק דין דלים רשע לא-יבין דעת
8 Mænd, som ere Spottere, ophidse en Stad; men de vise stille Vreden.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף
9 Naar en viis Mand gaar i Rette med en taabelig Mand, bliver denne vred og ler, og der bliver ingen Ro.
איש-חכם--נשפט את-איש אויל ורגז ושחק ואין נחת
10 Blodgerrige Mænd hade den retsindige; men de oprigtige drage Omhu for hans Liv.
אנשי דמים ישנאו-תם וישרים יבקשו נפשו
11 En Daare udlader al sin Hidsighed, men en viis skal omsider stille den.
כל-רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה
12 Naar en Hersker agter paa Løgnens Ord, blive alle hans Tjenere ugudelige.
משל מקשיב על-דבר-שקר-- כל-משרתיו רשעים
13 En fattig og en Undertrykker mødes; Herren giver begges Øjne Lys.
רש ואיש תככים נפגשו-- מאיר עיני שניהם יהוה
14 En Konge, som dømmer de ringe efter Sandhed, hans Trone skal stadfæstes evindelig.
מלך שופט באמת דלים-- כסאו לעד יכון
15 Ris og Revselse give Visdom; men en Dreng, som overlades til sig selv, beskæmmer sin Moder.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו
16 Naar der bliver mange ugudelige, bliver der megen Overtrædelse; men de retfærdige skulle se paa deres Fald.
ברבות רשעים ירבה-פשע וצדיקים במפלתם יראו
17 Tugt din Søn, saa skal han skaffe dig Ro og bringe din Sjæl Glæder.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך
18 Naar der ikke er profetiske Syner, bliver et Folk tøjlesløst; men den, som bevarer Loven, han er lyksalig.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו
19 Med Ord tugtes ikke en Træl; thi han mærker det nok og svarer ikke.
בדברים לא-יוסר עבד כי-יבין ואין מענה
20 Ser du, at en Mand er hastig i sine Ord, da er der mere Forhaabning om en Daare end om ham.
חזית--איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו
21 Forkæler en sin Træl fra hans Ungdom af, da vil han til sidst være en Søn.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון
22 En vredagtig Mand opvækker Trætte, og en hidsig Mand begaar megen Overtrædelse.
איש-אף יגרה מדון ובעל חמה רב-פשע
23 Menneskets Hovmod nedtrykker ham; men den ydmyge vinder Ære.
גאות אדם תשפילנו ושפל-רוח יתמך כבוד
24 Hvo som deler med en Tyv, hader sin Sjæl; han hører Besværgelsen og giver det ikke til Kende.
חולק עם-גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד
25 At forfærdes for et Menneske fører i Snare; men den, som forlader sig paa Herren, bliver beskærmet.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב
26 Mange søge en Herskers Ansigt; men fra Herren er en Mands Ret.
רבים מבקשים פני-מושל ומיהוה משפט-איש
27 En uretfærdig Mand er de retfærdige en Vederstyggelighed; og den, hvis Vej er ligefrem, er den ugudelige en Vederstyggelighed.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר-דרך

< Ordsprogene 29 >