Ordsprogene 24
1 Vær ikke misundelig paa onde Mennesker, og hav ikke Lyst til at være hos dem!
| אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם |
2 Thi deres Hjerte grunder paa Ødelæggelse, og deres Læber udtale, hvad der er til Fortræd.
| כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה |
3 Ved Visdom bygges et Hus, og ved Forstand befæstes det;
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן |
4 og ved Kundskab blive Kamrene fulde af alt dyrebart og yndigt Gods.
| ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים |
5 En viis Mand er stærk, og en kyndig Mand styrker sin Kraft.
| גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח |
6 Thi efter Vejledning skal du føre din Krig, og hvor mange Raadgivere ere, der er Frelse.
| כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ |
7 Visdommen er for høj for en Daare, for Retten skal han ikke oplade sin Mund.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו |
8 Hvo som tænker paa at gøre ondt, ham kalder man en skalkagtig Mand.
| מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו |
9 Daarskabs Anslag er Synd, og en Spotter er en Vederstyggelighed iblandt Folk.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ |
10 Du viste Svaghed paa Nødens Dag; din Kraft var ringe.
| התרפית ביום צרה-- צר כחכה |
11 Red dem, som føres til Døden, dem, som vaklende drage hen at miste Livet; maatte du dog holde dem tilbage!
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך |
12 Naar du siger: „Se, vi kende det ikke‟, mon da ikke den, som prøver Hjerter, forstaar det, og den, som tager Vare paa din Sjæl, kender det, saa at han betaler et Menneske efter dets Gerning?
| כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו |
13 Æd Honning, min Søn! thi den er god, og Honningkage er sød for din Gane;
| אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך |
14 lær saaledes Visdom for din Sjæl; naar du finder den, og der er en Eftertid, skal din Forhaabning ikke tilintetgøres.
| כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת |
15 Lur ikke, du ugudelige! paa den retfærdiges Bolig; ødelæg ikke hans Hjem!
| אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו |
16 Thi en retfærdig kan falde syv Gange og staa op igen; men de ugudelige skulle styrte i Ulykken.
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה |
17 Glæd dig ikke, naar din Fjende falder, og lad dit Hjerte ikke fryde sig, naar han snubler;
| בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך |
18 at ikke Herren skal se det, og det maatte være ondt i hans Øjne, og han skal vende sin Vrede fra ham til dig.
| פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו |
19 Lad ikke din Vrede optændes imod de onde; vær ikke misundelig paa de ugudelige!
| אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים |
20 Thi den onde skal ingen Eftertid have; de ugudeliges Lampe skal udslukkes.
| כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך |
21 Min Søn! frygt Herren og Kongen; bland dig ikke iblandt dem, der hige efter Forandringer!
| ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב |
22 Thi Ulykke fra dem kommer hastelig, og Fordærvelse fra dem begge — hvo kender den?
| כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע |
23 Ogsaa dette er af de vise: At anse Personer i Dommen er ikke godt.
| גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב |
24 Hvo som siger til den skyldige: Du er retfærdig, ham skulle Folkeslægter forbande; Folkefærd skulle vredes paa ham.
| אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים |
25 Men dem, som straffe ham, skal det gaa vel, og der skal komme en god Velsignelse over dem.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב |
26 Kys paa Læber giver den, som svarer med rette Ord.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים |
27 Beskik din Gerning derude, og gør den færdig for dig paa Ageren; byg saa siden dit Hus!
| הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך |
28 Bliv ikke letsindigt Vidne imod din Næste; og du skulde besvige med dine Læber?
| אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך |
29 Sig ikke: Ligesom han gjorde mig, saa vil jeg gøre ham; jeg vil betale enhver efter hans Gerning.
| אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו |
30 Jeg gik over en lad Mands Ager og over et uforstandigt Menneskes Vingaard,
| על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב |
31 og se, den var aldeles løbet op i Tidsler, dens Overflade var skjult med Nælder, og Stengærdet derom var nedbrudt.
| והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה |
32 Der jeg saa det, lagde jeg mig det paa Hjerte; jeg saa til, jeg annammede en Lærdom:
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר |
33 At sove lidt, at slumre lidt, at folde Hænderne lidt for at ligge —,
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב |
34 saa skal din Armod komme som en Vandringsmand og din Mangel som skjoldvæbnet Mand.
| ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן |
