Ordsprogene 22
1 Et godt Navn er at foretrække for stor Rigdom; Gunst er bedre end Sølv og Guld.
| נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב |
2 Rig og fattig mødtes; Herren har skabt dem alle.
| עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה |
3 Den kloge saa Ulykken og skjulte sig; men de uerfarne gik frem og maatte bøde.
| ערום ראה רעה ויסתר (ונסתר) ופתיים עברו ונענשו |
4 Løn for Sagtmodighed og Herrens Frygt er Rigdom og Ære og Liv.
| עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים |
5 Torne og Snarer ere paa den forvendtes Vej; den, som vil bevare sin Sjæl, holde sig langt fra dem.
| צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם |
6 Oplær den unge efter hans Vejs Beskaffenhed; endog naar han bliver gammel, skal han ikke vige derfra.
| חנך לנער על-פי דרכו-- גם כי-יזקין לא-יסור ממנה |
7 Den rige hersker over de fattige; og den, som tager til Laans, bliver Træl for den Mand, som udlaaner.
| עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה |
8 Hvo som saar Uret, skal høste Ulykke, og hans Grumheds Ris skal tages bort.
| זורע עולה יקצור- (יקצר-) און ושבט עברתו יכלה |
9 Den, som har et godt Øje, skal velsignes; thi han gav den ringe af sit Brød.
| טוב-עין הוא יברך כי-נתן מלחמו לדל |
10 Uddriv Spotteren, saa gaar Trætten med, saa skal Kiv og Forsmædelse høre op.
| גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון |
11 Den, som elsker Hjertets Renhed, hvis Læber ere yndige, hans Ven er Kongen.
| אהב טהור- (טהר-) לב-- חן שפתיו רעהו מלך |
12 Herrens Øjne vaage over Kundskab, og han kuldkaster den troløses Ord.
| עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד |
13 Den lade siger: Der er en Løve derude, jeg kunde blive revet ihjel midt paa Gaderne.
| אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח |
14 Fremmede Kvinders Mund er en dyb Grav; den, Herren er vred paa, skal falde deri.
| שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול- (יפל-) שם |
15 Daarlighed er knyttet til den unges Hjerte; Tugtens Ris skal drive den langt fra ham.
| אולת קשורה בלב-נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו |
16 Hvo som fortrykker den ringe for at formere sit eget, og hvo som giver en rig, skal kun have Mangel.
| עשק דל להרבות לו-- נתן לעשיר אך-למחסור |
17 Bøj dit Øre, og hør de vises Ord, og vend dit Hjerte til min Kundskab!
| הט אזנך--ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי |
18 Thi det er yndigt, dersom du bevarer dem i dit Indre; de skulle alle være rede paa dine Læber.
| כי-נעים כי-תשמרם בבטנך יכנו יחדו על-שפתיך |
19 Paa det at din Tillid skal være til Herren, har jeg kundgjort det i Dag for dig, ja, for dig.
| להיות ביהוה מבטחך-- הודעתיך היום אף-אתה |
20 Har jeg ikke skrevet dig ypperlige Ting med Raad og Undervisning
| הלא כתבתי לך שלשום (שלשים)-- במעצות ודעת |
21 for at kundgøre dig, hvad der er vist, Sandheds Ord, at du kan svare dem, som sendte dig, Ord, som ere Sandhed?
| להודיעך--קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך |
22 Røv ikke fra den ringe, fordi han er ringe, og knus ikke den elendige for Retten.
| אל-תגזל-דל כי דל-הוא ואל-תדכא עני בשער |
23 Thi Herren skal udføre deres Sag, og dem, som berøve dem, skal han berøve Livet.
| כי-יהוה יריב ריבם וקבע את-קבעיהם נפש |
24 Hold ikke Selskab med en vredagtig Mand, og kom ikke til en hidsig Mand,
| אל-תתרע את-בעל אף ואת-איש חמות לא תבוא |
25 at du ej skal lære hans Stier og faa en Snare for din Sjæl.
| פן-תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך |
26 Vær ikke iblandt dem, som give Haandslag, iblandt dem, som borge for Gæld.
| אל-תהי בתקעי-כף בערבים משאות |
27 Dersom du intet har at betale med, hvorfor skulde man tage din Seng bort under dig?
| אם-אין-לך לשלם-- למה יקח משכבך מתחתיך |
28 Flyt ikke det gamle Landemærke, som dine Fædre have sat.
| אל-תסג גבול עולם-- אשר עשו אבותיך |
29 Ser du en Mand, som er snar i sin Gerning, han skal stille sig frem for Konger, han skal ikke stille sig frem for uansete Mænd.
| חזית איש מהיר במלאכתו-- לפני-מלכים יתיצב בל-יתיצב לפני חשכים |
