Ordsprogene 17
1 Bedre er en tør Bid og Ro derhos end et Hus fuldt af slagtet Kvæg med Trætte.
| טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ |
2 En klog Tjener skal herske over en Søn, som gør Skam, og han skal dele Arv midt iblandt Brødre.
| עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ |
3 Diglen er til Sølvet og Ovnen til Guldet; men den, som prøver Hjerterne, er Herren.
| מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ |
4 Den onde agter paa uretfærdige Læber; Løgneren laaner Øre til den Tunge, der arbejder paa Fordærvelse.
| מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ |
5 Hvo som bespotter den fattige, forhaaner hans Skaber; hvo som glæder sig over Ulykke, skal ikke agtes uskyldig.
| לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ |
6 Børnebørn ere de gamles Krone, og Børnenes Pryd er deres Fædre.
| עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ |
7 Det staar ikke en Daare vel an at tale høje Ord, meget mindre en Fyrste at tale Løgn.
| לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ |
8 Skænk er en yndig Sten i deres Øjne, som modtage den; hvor som helst den vender sig hen, gør den Lykke.
| אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ |
9 Hvo som skjuler Overtrædelse, søger Kærlighed; men hvo som ripper op i en Sag, fjerner en fortrolig.
| מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ |
10 Skænd trænger dybere ind hos en forstandig end at slaa en Daare hundrede Gange.
| תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ |
11 Den onde søger kun at vise Genstridighed, men et grusomt Bud skal sendes imod ham.
| אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ |
12 Lad en Mand møde en Bjørn, som Ungerne ere fratagne, kun ikke en Daare i hans Taabelighed.
| פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ |
13 Hvo som gengiver godt med ondt, fra hans Hus skal det onde ikke vige.
| משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ |
14 Hvo som begynder Trætte, aabner for Vand; opgiv derfor Trætten, førend den vælter sig frem.
| פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ |
15 Den, som frikender den ugudelige, og den, som kender den retfærdige skyldig, ere begge Herren en Vederstyggelighed.
| מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ |
16 Hvortil skal dog Penge i Daarens Haand? er det for at købe Visdom, da han dog ikke har Forstand?
| למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ |
17 En Ven elsker altid, men en Broder fødes til Hjælp i Nød.
| בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ |
18 Et Menneske, som fattes Forstand, giver Haandslag og gaar i Borgen hos sin Næste.
| אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ |
19 Hvo der elsker Trætte, elsker Overtrædelse; hvo som søger Undergang, gør sin Dør høj.
| אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ |
20 Den, som er vanartig i Hjertet, skal ikke finde godt; og den, som taler forvendt med sin Tunge, skal falde i Ulykke.
| עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ |
21 Den, som avler en Daare, ham bliver det til Bedrøvelse, og en Daares Fader skal ikke glæde sig.
| ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ |
22 Et glad Hjerte er en god Lægedom; men et nedslaaet Mod udtørrer Benene.
| לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ |
23 Den ugudelige tager Gave i Smug for at bøje Rettens Stier.
| שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ |
24 For den forstandiges Ansigt er Visdommen; men en Daares Øjne ere ved Jordens Ende.
| את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ |
25 En daarlig Søn er sin Fader en Harm og sin Moder en Bedrøvelse.
| כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ |
26 Det er end ikke godt at lægge Bøder paa den retfærdige eller at slaa ædle Mænd tvært imod Ret.
| גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ |
27 Den, som sparer sine Ord, besidder Kundskab, og en koldsindig Mand er forstandig.
| חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ |
28 Ogsaa en Daare, om han tav, kunde regnes for viis; den, som holder sine Læber til, er forstandig.
| גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ |
