< Ordsprogene 16 >

1 Det staar til et Menneske, hvad han vil sætte sig for i Hjertet; men Tungens Svar er fra Herren.
לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון׃
2 Alle en Mands Veje ere rene for hans egne Øjne, men Herren er den, som vejer Aanderne.
כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה׃
3 Befal Herren dine Gerninger, saa skulle dine Anslag stadfæstes.
גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך׃
4 Herren har gjort al Ting efter dets Øjemed; ogsaa den ugudelige er til Ulykkens Dag.
כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה׃
5 Hver som er hovmodig i Hjertet, er Herren en Vederstyggelighed; man kan give sin Haand paa, at han ikke bliver agtet uskyldig.
תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה׃
6 Ved Miskundhed og Sandhed udsones Misgerning; og ved Herrens Frygt viger man fra det onde.
בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע׃
7 Naar Herren har Velbehag i en Mands Veje, da gør han, at ogsaa hans Fjender holde Fred med ham.
ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו׃
8 Bedre er lidet med Retfærdighed end store Indtægter med Uret.
טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט׃
9 Menneskets Hjerte optænker sin Vej; men Herren stadfæster hans Gang.
לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃
10 Der er Guddoms Ord paa en Konges Læber, hans Mund maa ikke forsynde sig i Dom.
קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו׃
11 Ret Vægt og rette Vægtskaaler høre Herren til, alle Vægtlodder i Posen ere hans Værk.
פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס׃
12 Ugudeligheds Idræt er en Vederstyggelighed for Konger; thi ved Retfærdighed befæstes Tronen.
תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃
13 Retfærdigheds Læber ere Konger en Velbehagelighed; og den, som taler Oprigtighed, ham elsker han.
רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב׃
14 Kongens Vrede er Dødens Bud; men en viis Mand forsoner den.
חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה׃
15 I Kongens Ansigts Lys er Livet, og hans Bevaagenhed er som en Sky med sildig Regn.
באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש׃
16 At købe Visdom, hvor meget bedre er det end Guld? og at købe Forstand at foretrække for Sølv?
קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃
17 De oprigtiges slagne Vej er at vige fra det onde; hvo der vil bevare sin Sjæl, maa vare paa sin Vej.
מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו׃
18 Foran tindergang er Hovmod, og foran Fald gaar Stolthed.
לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃
19 Det er bedre at være ydmyg i Aanden med de elendige end at dele Bytte med de hovmodige.
טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים׃
20 Hvo som giver Agt paa Ordet, skal finde godt; og den, som forlader sig paa Herren, han er lyksalig.
משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו׃
21 Den, som er viis i Hjertet, skal kaldes forstandig, og Læbernes Sødme forøger Lærdom.
לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח׃
22 Klogskab er for den, som ejer den, Livets Kilde; men Daarers Tugt er Taabelighed.
מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת׃
23 Den vises Hjerte gør hans Mund forstandig og lægger end mere Lærdom paa hans Læber.
לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח׃
24 Liflige Taler ere Honningkage, sød for Sjælen og Lægedom for Benene.
צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃
25 Der er en Vej, som synes en Mand ret; men til sidst bliver den Vej til Døden.
יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃
26 Arbejderens Hunger arbejder for ham; thi hans Mund driver paa ham.
נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃
27 En nedrig Mand bereder Ulykke, og paa hans Læber er der som en brændende Ild.
איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃
28 En forvendt Mand kommer Trætte af Sted, og en Bagvadsker fjerner en fortrolig.
איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף׃
29 En Voldsmand bedaarer sin Næste og fører ham paa en Vej, som ikke er god.
איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב׃
30 Hvo der lukker sine Øjne for at optænke forvendte Ting, og hvo som bider sine Læber sammen, har alt fuldbragt det onde.
עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה׃
31 Graa Haar er en dejlig Krone, naar de findes paa Retfærdigheds Vej.
עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׃
32 Den langmodige er bedre end den vældige, og den, som hersker over sin Aand, er bedre end den, der indtager en Stad.
טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר׃
33 Lodden kastes i Skødet; men den falder, alt som Herren vil.
בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו׃

< Ordsprogene 16 >