Ordsprogene 16
1 Det staar til et Menneske, hvad han vil sætte sig for i Hjertet; men Tungens Svar er fra Herren.
| לאדם מערכי-לב ומיהוה מענה לשון |
2 Alle en Mands Veje ere rene for hans egne Øjne, men Herren er den, som vejer Aanderne.
| כל-דרכי-איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה |
3 Befal Herren dine Gerninger, saa skulle dine Anslag stadfæstes.
| גל אל-יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך |
4 Herren har gjort al Ting efter dets Øjemed; ogsaa den ugudelige er til Ulykkens Dag.
| כל פעל יהוה למענהו וגם-רשע ליום רעה |
5 Hver som er hovmodig i Hjertet, er Herren en Vederstyggelighed; man kan give sin Haand paa, at han ikke bliver agtet uskyldig.
| תועבת יהוה כל-גבה-לב יד ליד לא ינקה |
6 Ved Miskundhed og Sandhed udsones Misgerning; og ved Herrens Frygt viger man fra det onde.
| בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע |
7 Naar Herren har Velbehag i en Mands Veje, da gør han, at ogsaa hans Fjender holde Fred med ham.
| ברצות יהוה דרכי-איש גם-אויביו ישלם אתו |
8 Bedre er lidet med Retfærdighed end store Indtægter med Uret.
| טוב-מעט בצדקה-- מרב תבואות בלא משפט |
9 Menneskets Hjerte optænker sin Vej; men Herren stadfæster hans Gang.
| לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו |
10 Der er Guddoms Ord paa en Konges Læber, hans Mund maa ikke forsynde sig i Dom.
| קסם על-שפתי-מלך במשפט לא ימעל-פיו |
11 Ret Vægt og rette Vægtskaaler høre Herren til, alle Vægtlodder i Posen ere hans Værk.
| פלס ומאזני משפט--ליהוה מעשהו כל-אבני-כיס |
12 Ugudeligheds Idræt er en Vederstyggelighed for Konger; thi ved Retfærdighed befæstes Tronen.
| תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא |
13 Retfærdigheds Læber ere Konger en Velbehagelighed; og den, som taler Oprigtighed, ham elsker han.
| רצון מלכים שפתי-צדק ודבר ישרים יאהב |
14 Kongens Vrede er Dødens Bud; men en viis Mand forsoner den.
| חמת-מלך מלאכי-מות ואיש חכם יכפרנה |
15 I Kongens Ansigts Lys er Livet, og hans Bevaagenhed er som en Sky med sildig Regn.
| באור-פני-מלך חיים ורצונו כעב מלקוש |
16 At købe Visdom, hvor meget bedre er det end Guld? og at købe Forstand at foretrække for Sølv?
| קנה-חכמה--מה-טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף |
17 De oprigtiges slagne Vej er at vige fra det onde; hvo der vil bevare sin Sjæl, maa vare paa sin Vej.
| מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו |
18 Foran tindergang er Hovmod, og foran Fald gaar Stolthed.
| לפני-שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח |
19 Det er bedre at være ydmyg i Aanden med de elendige end at dele Bytte med de hovmodige.
| טוב שפל-רוח את-עניים (ענוים) מחלק שלל את-גאים |
20 Hvo som giver Agt paa Ordet, skal finde godt; og den, som forlader sig paa Herren, han er lyksalig.
| משכיל על-דבר ימצא-טוב ובוטח ביהוה אשריו |
21 Den, som er viis i Hjertet, skal kaldes forstandig, og Læbernes Sødme forøger Lærdom.
| לחכם-לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח |
22 Klogskab er for den, som ejer den, Livets Kilde; men Daarers Tugt er Taabelighed.
| מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת |
23 Den vises Hjerte gør hans Mund forstandig og lægger end mere Lærdom paa hans Læber.
| לב חכם ישכיל פיהו ועל-שפתיו יסיף לקח |
24 Liflige Taler ere Honningkage, sød for Sjælen og Lægedom for Benene.
| צוף-דבש אמרי-נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם |
25 Der er en Vej, som synes en Mand ret; men til sidst bliver den Vej til Døden.
| יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות |
26 Arbejderens Hunger arbejder for ham; thi hans Mund driver paa ham.
| נפש עמל עמלה לו כי-אכף עליו פיהו |
27 En nedrig Mand bereder Ulykke, og paa hans Læber er der som en brændende Ild.
| איש בליעל כרה רעה ועל-שפתיו (שפתו) כאש צרבת |
28 En forvendt Mand kommer Trætte af Sted, og en Bagvadsker fjerner en fortrolig.
| איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף |
29 En Voldsmand bedaarer sin Næste og fører ham paa en Vej, som ikke er god.
| איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא-טוב |
30 Hvo der lukker sine Øjne for at optænke forvendte Ting, og hvo som bider sine Læber sammen, har alt fuldbragt det onde.
| עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה |
31 Graa Haar er en dejlig Krone, naar de findes paa Retfærdigheds Vej.
| עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא |
32 Den langmodige er bedre end den vældige, og den, som hersker over sin Aand, er bedre end den, der indtager en Stad.
| טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר |
33 Lodden kastes i Skødet; men den falder, alt som Herren vil.
| בחיק יוטל את-הגורל ומיהוה כל-משפטו |
