4 Mosebog 25

1 Og Israel boede i Sittim, og Folket begyndte at bedrive Hor med Moabiternes Døtre.

וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב

2 Og de indbøde Folket til deres Guders Ofre; og Folket aad, og de tilbade deres Guder.

ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן

3 Og Israel lod sig koble til Baal-Peor; da optændtes Herrens Vrede imod Israel.

ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל

4 Og Herren sagde til Mose: Hent alle de Øverste for Folket og lad hine ophænge for Herren imod Solen; saa skal Herrens brændende Vrede vendes fra Israel.

ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל

5 Og Mose sagde til Israels Dommere: Hver ihjelslaa sine Folk, som have ladet sig koble til Baal-Peor.

ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור

6 Og se, en Mand af Israels Børn kom og førte en midianitisk Kvinde frem til sine Brødre, for Mose Øjne og for al Israels Børns Menigheds Øjne; og disse græd ved Forsamlingens Pauluns Dør.

והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד

7 Og Pinehas, en Søn af Eleasar, der var en Søn af Præsten Aron, saa det; og han stod op midt i Menigheden og tog et Spyd i sin Haand.

וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו

8 Og han gik ind efter den israelitiske Mand i Horekippen og igennemstak dem begge, nemlig den israelitiske Mand og Kvinden, gennem hendes Liv. Da aflod Plagen fra Israels Børn.

ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם--את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל

9 Og de, som døde i denne Plage, vare fire og tyve Tusinde.

ויהיו המתים במגפה--ארבעה ועשרים אלף

10 Og Herren talede til Mose og sagde:

וידבר יהוה אל משה לאמר

11 Pinehas, en Søn af Eleasar, der var en Søn af Præsten Aron, har vendt min Vrede fra Israels Børn, idet han var nidkær med min Nidkærhed midt iblandt dem, saa at jeg ikke har gjort Ende paa Israels Børn i min Nidkærhed.

פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי

12 Derfor sig: Se, jeg gør med ham min Fredspagt.

לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום

13 Og han og hans Sæd efter ham skal have et evigt Præstedømmes Pagt, fordi han var nidkær for sin Gud og gjorde Forligede for Israels Børn.

והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם--תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל

14 Men Navnet paa den slagne israelitiske Mand, som blev slagen tillige med den midianitiske Kvinde, var Simri, Salu Søn, en Fyrste for et Fædrenehus iblandt Simeoniterne.

ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית--זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני

15 Og Navnet paa den slagne midianitiske Kvinde var Kosbi, Zurs Datter, han var en Øverste for et Fædrenehuses Folk iblandt Midianiterne.

ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא

16 Og Herren talede til Mose og sagde:

וידבר יהוה אל משה לאמר

17 Træng Midianiterne, og I skulle slaa dem;

צרור את המדינים והכיתם אותם

18 thi de trængte eder med deres Træskhed, idet de handlede træskeligen imod eder i den Sag med Peor og med Kosbi, den midianitiske Fyrstes Datter, deres Søster, som blev slagen paa Plagens Dag, for Peors Skyld.

כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור