ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ |
ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃ |
וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ |
ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ |
ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ |
ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ |
ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ |
ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ |
מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ |
ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃ |
כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ |
על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ |
ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ |
כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ |
ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃ |
כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃ |
לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ |
כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ |
והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ |
אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃ |
והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165) |
והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ |
וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ |
ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃ |
וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ |
ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ |
ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ |
ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃ |
הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃ |
וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃ |
והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃ |
וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ |
כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃ |
למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ |
אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃ |
ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃ |
והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ |
והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ (aiōn g165) |
והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ (aiōn g165) |
בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃ |
והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃ |
עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃ |
וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃ |
עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃ |
וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ |
כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ (aiōn g165) |
והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ |
ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ |
ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃ |
ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃ |
הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ |
ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ |
ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ |
ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃ |