Markus 15
1 Og straks om Morgenen, da Ypperstepræsterne havde holdt Raad med de Ældste og de skriftkloge, hele Raadet, bandt de Jesus og førte ham bort og overgave ham til Pilatus.
| וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃ |
2 Og Pilatus spurgte ham: „Er du Jødernes Konge?‟ Og han svarede og sagde til ham: „Du siger det.‟
| וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃ |
3 Og Ypperstepræsterne anklagede ham meget.
| וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃ |
4 Men Pilatus spurgte ham atter og sagde: „Svarer du slet intet? Se, hvor meget de anklage dig for!‟
| ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃ |
5 Men Jesus svarede ikke mere noget, saa at Pilatus undrede sig.
| וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃ |
6 Men paa Højtiden plejede han at løslade dem een Fange, hvilken de forlangte.
| ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃ |
7 Men der var en, som hed Barabbas, der var fangen tillige med de Oprørere, som under Oprøret havde begaaet Mord.
| ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃ |
8 Og Mængden gik op og begyndte at bede om, at han vilde gøre for dem, som han plejede.
| וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃ |
9 Men Pilatus svarede dem og sagde: „Ville I, at jeg skal løslade eder Jødernes Konge?‟
| ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃ |
10 Thi han skønnede, at det var af Avind, at Ypperstepræsterne havde overgivet ham.
| כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃ |
11 Men Ypperstepræsterne ophidsede Mængden til at bede om, at han hellere skulde løslade dem Barabbas.
| וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃ |
12 Men Pilatus svarede atter og sagde til dem: „Hvad ville I da, jeg skal gøre med ham, som I kalde Jødernes Konge?‟
| ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃ |
13 Men de raabte atter: „Korsfæst ham!‟
| ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃ |
14 Men Pilatus sagde til dem: „Hvad ondt har han da gjort?‟ Men de raabte højlydt: „Korsfæst ham!‟
| ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃ |
15 Og da Pilatus vilde gøre Mængden tilpas, løslod han dem Barabbas; og Jesus lod han hudstryge og gav ham hen til at korsfæstes.
| ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ |
16 Men Stridsmændene førte ham ind i Gaarden, det vil sige Borgen, og de sammenkalde hele Vagtafdelingen.
| ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃ |
17 Og de iføre ham en Purpurkappe og flette en Tornekrone og sætte den paa ham.
| וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃ |
18 Og de begyndte at hilse ham: „Hil være dig, du Jødernes Konge!‟
| ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ |
19 Og de sloge ham paa Hovedet med et Rør og spyttede paa ham og faldt paa Knæ og tilbade ham.
| ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃ |
20 Og da de havde spottet ham, toge de Purpurkappen af ham og iførte ham hans egne Klæder. Og de føre ham ud for at korsfæste ham.
| ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ |
21 Og de tvinge en, som gik forbi, Simon fra Kyrene, som kom fra Marken, Aleksanders og Rufus's Fader, til at bære hans Kors.
| ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ |
22 Og de føre ham til det Sted Golgatha, det er udlagt: „Hovedskalsted‟.
| ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ |
23 Og de gave ham Vin at drikke med Myrra i; men han tog det ikke.
| ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ |
24 Og de korsfæste ham, og de dele hans Klæder ved at kaste Lod om dem, hvad enhver skulde tage.
| ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ |
25 Men det var den tredje Time, da de korsfæstede ham.
| ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ |
26 Og Overskriften med Beskyldningen imod ham var paaskreven saaledes: „Jødernes Konge.‟
| ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ |
27 Og de korsfæste to Røvere sammen med ham, en ved hans højre og en ved hans venstre Side.
| ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ |
28 [Og Skriften blev opfyldt, som siger: „Og han blev regnet iblandt Overtrædere.‟]
| וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃ |
29 Og de, som gik forbi, spottede ham, idet de rystede paa deres Hoveder og sagde: „Tvi dig! du som nedbryder Templet og bygger det op i tre Dage;
| והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃ |
30 frels dig selv ved at stige ned af Korset!‟
| הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃ |
31 Ligesaa spottede ogsaa Ypperstepræsterne indbyrdes tillige med de skriftkloge og sagde: „Andre har han frelst, sig selv kan han ikke frelse.
| וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃ |
32 Kristus, Israels Konge — lad ham nu stige ned af Korset, for at vi kunne se det og tro!‟ Ogsaa de, som vare korsfæstede med ham, haanede ham.
| המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ |
33 Og da den sjette Time var kommen, blev der Mørke over hele Landet indtil den niende Time.
| ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ |
34 Og ved den niende Time raabte Jesus med høj Røst og sagde: „Eloï! Eloï! Lama Sabaktani?‟ det er udlagt: „Min Gud! min Gud! hvorfor har du forladt mig?‟
| ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ |
35 Og nogle af dem, som stode hos, sagde, da de hørte det: „Se, han kalder paa Elias.‟
| ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃ |
36 Men en løb hen og fyldte en Svamp med Eddike og stak den paa et Rør og gav ham at drikke og sagde: „Holdt! lader os se, om Elias kommer for at tage ham ned.‟
| וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃ |
37 Men Jesus raabte med høj Røst og udaandede.
| וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ |
38 Og Forhænget i Templet splittedes i to fra øverst til nederst.
| ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃ |
39 Men da Høvedsmanden, som stod hos, lige over for ham, saa, at han udaandede paa denne Vis, sagde han: „Sandelig, dette Menneske var Guds Søn.‟
| וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃ |
40 Men der var ogsaa Kvinder, som saa til i Frastand, iblandt hvilke ogsaa vare Maria Magdalene og Maria, Jakob den Lilles og Joses's Moder, og Salome,
| וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃ |
41 hvilke ogsaa fulgte ham og tjente ham, da han var i Galilæa, og mange andre Kvinder, som vare gaaede op til Jerusalem med ham.
| אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃ |
42 Og da det allerede var blevet Aften, (thi det var Beredelsesdag, det er Forsabbat, )
| ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃ |
43 kom Josef fra Arimathæa, en anset Raadsherre, som ogsaa selv forventede Guds Rige; han tog Mod til sig og gik ind til Pilatus og bad om Jesu Legeme.
| ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃ |
44 Men Pilatus forundrede sig over, at han allerede skulde være død,
| ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃ |
45 og han hidkaldte Høvedsmanden og spurgte ham, om han allerede nogen Tid havde været død; og da han fik det at vide af Høvedsmanden, skænkede han Josef Liget.
| וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃ |
46 Og denne købte et fint Linklæde, tog ham ned, svøbte ham i Linklædet og lagde ham i en Grav, som var udhugget i en Klippe, og han væltede en Sten for Indgangen til Graven.
| והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃ |
47 Men Maria Magdalene og Maria, Joses's Moder, saa, hvor han blev lagt.
| ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃ |
