Lukas 23
1 Og hele Mængden stod op og førte ham for Pilatus.
| ראשי הכוהנים, הסופרים, זקני העם וחברי הסנהדרין הוליכו את ישוע אל פילטוס, |
2 Og de begyndte at anklage ham og sagde: „Vi have fundet, at denne vildleder vort Folk og forbyder at give Kejseren Skat og siger om sig selv, at han er Kristus, en Konge.”
| ומיד החלו להאשים אותו:”האיש הזה מסית את העם לא לשלם מס לקיסר הרומאי, וטוען שהוא המשיח, כלומר מלך!“ |
3 Men Pilatus spurgte ham og sagde: „Er du Jødernes Konge?” Og han svarede og sagde til ham: „Du siger det.”
| ”האם אתה מלך היהודים?“שאל פילטוס את ישוע.”אתה אומר“, ענה ישוע. |
4 Men Pilatus sagde til Ypperstepræsterne og til Skarerne: „Jeg finder ingen Skyld hos dette Menneske.”
| פילטוס פנה אל ראשי הכוהנים ואל ההמון וקרא:”מה אתם רוצים ממנו? הוא לא עבר על שום חוק!“ |
5 Men de bleve ivrigere og sagde: „Han oprører Folket, idet han lærer over hele Judæa fra Galilæa af, hvor han begyndte, og lige hertil.”
| אולם הם התעקשו:”אבל הוא מסית את העם בכל אזור יהודה נגד השלטון. הוא החל בכך בגליל, ועכשיו הוא בא לירושלים.“ |
6 Men da Pilatus hørte om Galilæa, spurgte han, om Manden var en Galilæer.
| ”האם הוא תושב הגליל?“שאל פילטוס. |
7 Og da han fik at vide, at han var fra Herodes's Omraade, sendte han ham til Herodes, som ogsaa selv var i Jerusalem i disse Dage.
| ”כן“, השיבו לו. מאחר שהגליל היה במחוז שיפוטו של הורדוס, החליט פילטוס לשלוח את ישוע אליו. מלבד זאת, באותה העת היה הורדוס בירושלים. |
8 Men da Herodes saa Jesus, blev han meget glad; thi han havde i lang Tid gerne villet se ham, fordi han hørte om ham, og han haabede at se et Tegn blive gjort af ham.
| הורדוס שמח מאוד לראות את ישוע, מכיוון ששמע עליו ניסים ונפלאות, ומזה זמן רב השתוקק לפגוש אותו פנים אל פנים ולחזות בניסים שחולל. |
9 Og han gjorde ham mange Spørgsmaal; men han svarede ham intet.
| הורדוס שאל את ישוע שאלות רבות, אולם ישוע לא השיב דבר. |
10 Men Ypperstepræsterne og de skriftkloge stode og anklagede ham heftigt.
| בינתיים ראשי הכוהנים והסופרים הטיחו את האשמותיהם בישוע. |
11 Men da Herodes med sine Krigsfolk havde haanet og spottet ham, kastede han et prægtigt Klædebon om ham og sendte ham til Pilatus igen.
| גם הורדוס וחייליו בזו לישוע וצחקו לו; הם הלבישו אותו גלימת פאר ושלחוהו חזרה אל פילטוס. |
12 Paa den Dag bleve Herodes og Pilatus Venner med hinanden; thi de vare før i Fjendskab med hinanden.
| הורדוס ופילטוס, שהיו עד אז אויבים, הפכו באותו יום לידידים. |
13 Men Pilatus sammenkaldte Ypperstepræsterne og Raadsherrerne og Folket
| פילטוס אסף את ראשי הכוהנים, ומנהיגים אחרים ואת העם, |
14 og sagde til dem: „I have ført dette Menneske til mig som en, der forfører Folket til Frafald; og se, jeg har forhørt ham i eders Paahør og har ingen Skyld fundet hos dette Menneske i det, som I anklage ham for,
| והודיע להם:”הבאתם לפני את האיש הזה וטענתם שהוא מסית את העם למרוד בשלטון. חקרתי אותו היטב בנוכחותכם ולא מצאתי כל יסוד להאשמותיכם! |
15 og Herodes ikke heller, thi han sendte ham tilbage til os; og se, han har intet gjort, som han er skyldig at dø for.
| גם הורדוס לא מצא כל אשמה בישוע, ולכן שלח אותו אלינו. האיש הזה לא עשה כל מעשה שדינו מוות! |
16 Derfor vil jeg revse ham og lade ham løs.”
| משום כך אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ |
17 [Men han var nødt til at løslade dem een paa Højtiden.]
| מדי שנה בחג הפסח, נהג פילטוס לשחרר אסיר יהודי אחד. |
18 Men de raabte alle sammen og sagde: „Bort med ham, men løslad os Barabbas!”
| אך כולם צעקו פה אחד:”קחו אותו מכאן! שחרר לנו את בר־אבא!“ |
19 Denne var kastet i Fængsel for et Oprør, som var sket i Staden, og for Mord.
| (בר־אבא היה במאסר באשמת רצח והסתה למרד בירושלים). |
20 Og atter talte Pilatus til dem, da han gerne vilde løslade Jesus.
| פילטוס רצה לשחרר את ישוע, ולכן ניסה להתווכח עם הקהל. |
21 Men de raabte til ham og sagde: „Korsfæst, korsfæst ham!”
| אבל הקהל התעקש:”צלוב אותו! צלוב אותו!“ |
22 Men han sagde tredje Gang til dem: „Hvad ondt har da denne gjort? Jeg har ingen Dødsskyld fundet hos ham; derfor vil jeg revse ham og lade ham løs.”
| פילטוס שאל אותם פעם שלישית:”מדוע? מה הוא עשה? לא מצאתי כל סיבה להוציאו להורג. אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ |
23 Men de trængte paa med stærke Raab og forlangte, at han skulde korsfæstes; og deres Raab fik Overhaand.
| אבל הם המשיכו לצעוק ולהפציר בו לצלוב את ישוע, וצעקותיהם הכריעו את הנידון. |
24 Og Pilatus dømte, at deres Forlangende skulde opfyldes;
| פילטוס נכנע לדרישתם ודן את ישוע למוות. |
25 og han løslod den, de forlangte, som var kastet i Fængsel for Oprør og Mord; men Jesus overgav han til deres Villie.
| על־פי בקשתם שחרר את בר־אבא, שהיה אסור באשמת רצח ומרידה, ומסר לידיהם את ישוע כדי שיעשו בו כרצונם. |
26 Og da de førte ham bort, toge de fat paa en vis Simon fra Kyrene, som kom fra Marken, og lagde Korset paa ham, for at han skulde bære det bag efter Jesus.
| בהוליכם את ישוע אל מקום הצליבה פגשו בדרך את שמעון הקוריני, שחזר מן השדה, ואילצוהו ללכת אחרי ישוע ולשאת את צלבו. |
27 Men der fulgte ham en stor Hob af Folket, og af Kvinder, som jamrede og græd over ham.
| בין הקהל הרב שהלך אחרי ישוע היו גם נשים רבות שספדו עליו. |
28 Men Jesus vendte sig om til dem og sagde: „I Jerusalems Døtre! græder ikke over mig, men græder over eder selv og over eders Børn!
| ישוע פנה אליהן ואמר:”בנות ירושלים, אל תבכינה עלי, כי אם על עצמכן ועל ילדיכן, |
29 Thi se, der kommer Dage, da man skal sige: Salige ere de ufrugtbare og de Liv, som ikke fødte, og de Bryster, som ikke gave Die.
| כי תבוא העת שבה נשים שאין להן ילדים תיחשבנה לבנות מזל. |
30 Da skulle de begynde at sige til Bjergene: Falder over os! og til Højene: Skjuler os!
| בעת ההיא יתחננו בני־האדם לפני ההרים שיפלו עליהם ויכסו אותם, ולפני הגבעות – שתקבורנה אותם. |
31 Thi gør man dette ved det grønne Træ, hvad vil da ske med det tørre?”
| שהרי אם זהו גורלו של אדם חף מפשע, מה נורא יהיה גורלם של האשמים באמת!“ |
32 Men der blev ogsaa to andre Misdædere førte ud for at henrettes med ham.
| יחד עם ישוע הובלו למוות גם שני פושעים. |
33 Og da de vare komne til det Sted, som kaldes „Hovedskal”, korsfæstede de ham der, og Misdæderne, den ene ved hans højre, og den anden ved hans venstre Side.
| בהגיעם אל המקום שנקרא”מקום הגולגולת“– הם צלבו את השלושה: את ישוע במרכז, ואת שני הפושעים לימינו ולשמאלו. |
34 Men Jesus sagde: „Fader! forlad dem; thi de vide ikke, hvad de gøre.” Men de delte hans Klæder imellem sig ved Lodkastning.
| ”אבי, סלח להם, “קרא ישוע,”כי אינם יודעים מה הם עושים!“בינתיים ערכו החיילים הגרלה וחילקו ביניהם את בגדי ישוע. |
35 Og Folket stod og saa til; men ogsaa Raadsherrerne spottede ham og sagde: „Andre har han frelst, lad ham frelse sig selv, dersom han er Guds Kristus, den udvalgte.”
| ההמון עמד והביט במתרחש, ואילו מנהיגי העם לעגו לו וקראו:”הוא’הושיע‘כל־כך הרבה אנשים? אם הוא באמת המשיח בחיר האלוהים, הבה נראה כיצד יושיע את עצמו!“ |
36 Men ogsaa Stridsmændene spottede ham, idet de traadte til, rakte ham Eddike og sagde:
| גם החיילים התלו בו; הם נתנו לו לשתות חומץ |
37 „Dersom du er Jødernes Konge, da frels dig selv!”
| וקראו:”אם אתה באמת מלך היהודים, הושע את עצמך!“ |
38 Men der var ogsaa sat en Overskrift over ham [skreven paa Græsk og Latin og Hebraisk]: „Denne er Jødernes Konge.”
| מעל ראשו של ישוע תלו שלט:”זהו מלך היהודים“. |
39 Men en af de ophængte Misdædere spottede ham og sagde: „Er du ikke Kristus? Frels dig selv og os!”
| אחד הפושעים שהיה תלוי לצידו של ישוע לעג לו ואמר:”אם אתה באמת המשיח, מדוע אינך מציל את עצמך ואותנו לפני שיהיה מאוחר מדי?“ |
40 Men den anden svarede og irettesatte ham og sagde: „Frygter heller ikke du Gud, da du er under den samme Dom?
| הפושע השני גער בחברו ואמר:”האם גם במותך אינך ירא את האלוהים? |
41 Og vi ere det med Rette; thi vi faa igen, hvad vore Gerninger have forskyldt; men denne gjorde intet uskikkeligt.”
| אנחנו נענשים בעונש שמגיע לנו על מעשינו הרעים, אולם האדם הזה חף מפשע!“ |
42 Og han sagde: „Jesus! kom mig i Hu, naar du kommer i dit Rige!”
| הוא פנה אל ישוע ואמר:”ישוע, זכור אותי כשתבוא אל מלכותך.“ |
43 Og han sagde til ham: „Sandelig, siger jeg dig, i Dag skal du være med mig i Paradiset.”
| ”עוד היום אתה תהיה איתי בגן־עדן“, ענה לו ישוע. |
44 Og det var nu ved den sjette Time, og der blev Mørke over hele Landet indtil den niende Time,
| בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות. |
45 idet Solen formørkedes; og Forhænget i Templet splittedes midt over.
| אור השמש חשך, והפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים. |
46 Og Jesus raabte med høj Røst og sagde: „Fader! i dine Hænder befaler jeg min Aand;” og da han havde sagt det, udaandede han.
| לאחר מכן קרא ישוע בקול גדול:”אבי, אני מפקיד את רוחי בידך.“ונפח את נשמתו. |
47 Men da Høvedsmanden saa det, som skete, gav han Gud Æren og sagde: „I Sandhed, dette Menneske var retfærdigt.”
| קצין רומאי אחד, אשר ראה את המתרחש, נמלא יראת אלוהים וקרא:”האיש הזה באמת היה צדיק!“ |
48 Og alle Skarerne, som vare komne sammen til dette Skue, sloge sig for Brystet, da de saa, hvad der skete, og vendte tilbage.
| משנוכחו האנשים שבאו לחזות בצליבה כי ישוע מת, הצטערו צער רב והלכו לבתיהם. |
49 Men alle hans Kyndinge stode langt borte, ligesaa de Kvinder, som fulgte med ham fra Galilæa, og saa dette.
| כל חבריו וידידיו של ישוע, וביניהם הנשים שהלכו אחריו מהגליל, עמדו במרחק מה והביטו במתרחש. |
50 Og se, en Mand ved Navn Josef, som var Raadsherre, en god og retfærdig Mand,
| בין ידידיו של ישוע היה גם אדם בשם יוסף מהעיירה היהודית רמתיים. יוסף היה איש טוב וישר והאמין בביאת המשיח. למרות שהיה חבר הסנהדרין לא הסכים עם החלטתם ופעולתם. |
51 han havde ikke samtykket i deres Raad og Gerning, han var fra Arimathæa, en jødisk By, og han forventede Guds Rige;
52 han gik til Pilatus og bad om Jesu Legeme.
| יוסף הלך אל פילטוס וביקש ממנו את גופתו של ישוע. |
53 Og han tog det ned og svøbte det i et fint Linklæde, og han lagde ham i en Grav, som var hugget i en Klippe, hvor endnu ingen nogen Sinde var lagt.
| לאחר שהוריד את הגופה מן הצלב עטף אותה יוסף בסדין, וקבר אותה בקבר חדש חצוב בסלע, שטרם נקבר בו איש. |
54 Og det var Beredelsesdag, og Sabbaten stundede til.
| כל זה התרחש ביום שישי בערב, לפני כניסת השבת. |
55 Men Kvinderne, som vare komne med ham fra Galilæa, fulgte efter og saa Graven, og hvorledes hans Legeme blev lagt.
| הנשים אשר באו עם ישוע מהגליל הלכו אחרי יוסף וראו היכן שקבר את הגופה. |
56 Og de vendte tilbage og beredte vellugtende Urter og Salver; og Sabbaten over holdt de sig stille efter Budet.
| לאחר מכן הלכו והכינו מרקחת בשמים, אולם לא שבו מיד אל הקבר, כי בינתיים נכנסה השבת והן לא רצו לחלל אותה. |
