Lukas 17
1 Men han sagde til sine Disciple: “Det er umuligt, at Forargelser ikke skulde komme; men ve den, ved hvem de komme!
| ”אין ספק שתיתקלו בפיתויים לחטוא ותועמדו בניסיון, “אמר ישוע לתלמידיו,”אבל אוי לאדם שדרכו אלה יבואו! |
2 Det er bedre for ham, om en Møllesten er lagt om hans Hals, og han er kastet i Havet, end at han skulde forarge een af disse smaa.
| לאדם כזה מוטב יהיה אם יקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים, מאשר שישא בעונש החמור המצפה למכשילים את המאמינים הצעירים. |
3 Vogter paa eder selv! Dersom din Broder synder, da irettesæt ham; og dersom han angrer, da tilgiv ham!
| היזהרו לכם.”אם חטא לך אחיך – הוכח אותו, ואם הוא מצטער ומבקש את סליחתך – סלח לו. |
4 Og dersom han syv Gange om Dagen synder imod dig og syv Gange vender tilbage til dig og siger: Jeg angrer det, da skal du tilgive ham.”
| גם אם הוא חטא לך שבע פעמים ביום אחד, אבל ביקש את סליחתך בכל פעם, עליך לסלוח לו.“ |
5 Og Apostlene sagde til Herren: “Giv os mere Tro!”
| ביקשו השליחים מהאדון:”הגדל את אמונתנו!“ |
6 Men Herren sagde: “Dersom I havde Tro som et Sennepskorn, da kunde I sige til dette Morbærfigentræ: Ryk dig op med Rode, og plant dig i Havet, og det skulde adlyde eder.
| ”אפילו הייתה אמונתכם כגרגר צמח החרדל, “השיב ישוע,”הייתם אומרים לעץ הגדול הזה להיעקר ממקומו ולהתגלגל לים, והיה נשמע לכם! |
7 Men hvem af eder, som har en Tjener, der pløjer eller vogter, siger til ham, naar han kommer hjem fra Marken: Gaa straks hen og sæt dig til Bords?
| ”נניח שיש לך עבד החורש בשדה או רועה את הצאן. בשובו הביתה מן השדה האם תאמר לו:’שב, נח ואכול את ארוחת־הערב שלך?‘ |
8 Vil han ikke tværtimod sige til ham: Tilbered, hvad jeg skal have til Nadvere, og bind op om dig, og vart mig op, medens jeg spiser og drikker; og derefter maa du spise og drikke?
| ודאי שלא. הרי תאמר לו:’הכן לי את ארוחתי, אחר כך חגור סינר והיה מוכן להגיש לי את מה שאבקש. לאחר שאגמור לאכול תוכל ללכת לאכול את ארוחתך‘. |
9 Mon han takker Tjeneren, fordi han gjorde det, som var befalet? Jeg mener det ikke.
| העבד אינו מצפה לתודה, מפני שעשה את המוטל עליו. |
10 Saaledes skulle ogsaa I, naar I have gjort alle de Ting, som ere eder befalede, sige: Vi ere unyttige Tjenere; kun hvad vi vare skyldige at gøre, have vi gjort.”
| ”כך התנהגו גם אתם – אל תצפו לשבחים כשאתם מקיימים את מצוותי, כי אתם רק ממלאים את חובתכם.“ |
11 Og det skete, medens han var paa Vej til Jerusalem, at han drog midt imellem Samaria og Galilæa.
| בדרכו לירושלים יצא ישוע מגבול הגליל ונכנס אל אזור השומרון. |
12 Og da han gik ind i en Landsby, mødte der ham ti spedalske Mænd, som stode langt borte,
| בבואו אל אחד הכפרים ראה עשרה מצורעים עומדים במרחק מה |
13 og de opløftede Røsten og sagde: “Jesus, Mester, forbarm dig over os!”
| וקוראים בתחינה:”ישוע רבנו, רחם עלינו!“ |
14 Og da han saa dem, sagde han til dem: “Gaar hen og fremstiller eder for Præsterne!” Og det skete, medens de gik bort, bleve de rensede.
| ישוע הביט בהם ואמר:”לכו אל הכהן והראו לו שנרפאתם!“בהיותם בדרך הם נרפאו. |
15 Men en af dem vendte tilbage, da han saa, at han var helbredet, og priste Gud med høj Røst.
| אחד הנרפאים חזר אל ישוע וקרא בשמחה ובצהלה:”הללויה, אני בריא!“ |
16 Og han faldt paa sit Ansigt for hans Fødder og takkede ham; og denne var en Samaritan.
| האיש, שהיה שומרוני, נפל על פניו לרגלי ישוע והודה לו מעומק לבו על שריפא אותו. |
17 Men Jesus svarede og sagde: “Bleve ikke de ti rensede? hvor ere de ni?
| ”האם לא ריפאתי עשרה אנשים?“שאל ישוע.”היכן תשעת האחרים? |
18 Fandtes der ingen, som vendte tilbage for at give Gud Ære, uden denne fremmede?”
| האם רק השומרוני הזה חזר כדי להודות לאלוהים?“ |
19 Og han sagde til ham: “Staa op, gaa bort; din Tro har frelst dig!”
| ”קום ולך, אמונתך ריפאה אותך“, אמר ישוע לאיש. |
20 Men da han blev spurgt af Farisæerne om, naar Guds Rige kommer, svarede han dem og sagde: “Guds Rige kommer ikke saaledes, at man kan vise derpaa.
| יום אחד שאלו הפרושים את ישוע:”מתי תבוא מלכות האלוהים?“”מלכות האלוהים לא תבוא בצורה גלויה“, השיב ישוע. |
21 Ikke heller vil man sige: Se her, eller: Se der er det; thi se, Guds Rige er inden i eder.”
| ”לא תוכלו לומר:’מלכות האלוהים כאן‘, או’מלכות האלוהים שם‘. כי מלכות האלוהים היא בקרבכם.“ |
22 Men han sagde til Disciplene: “Der skal komme Dage, da I skulle attraa at se en af Menneskesønnens Dage, og I skulle ikke se den.
| ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:”יבוא הזמן שתשתוקקו כל־כך שאחזור אליכם, ולו גם ליום אחד בלבד, אך משאלתכם לא תתמלא. |
23 Og siger man til eder: Se der, eller: Se her er han, saa gaar ikke derhen, og løber ikke derefter!
| ”אם מישהו יאמר לכם:’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘אל תאמינו לו ואל תלכו לחפש אותי. |
24 Thi ligesom Lynet, naar det lyner fra den ene Side af Himmelen, skinner til den anden Side af Himmelen, saaledes skal Menneskesønnen være paa sin Dag.
| כי כשיבוא בן־האדם באמת, תדעו זאת ללא כל ספק; בואו ייראה לעין כברק המאיר את השמים מקצה לקצה. |
25 Men først bør han lide meget og forkastes af denne Slægt.
| אבל לפני כן עליו לסבול הרבה ולהידחות על־ידי הדור הזה. |
26 Og som det skete i Noas Dage, saaledes skal det ogsaa være i Menneskesønnens Dage:
| ”בימי בן־האדם יתנהלו החיים כבימי נוח. |
27 De spiste, drak, toge til Ægte, bleve bortgiftede indtil den Dag, da Noa gik ind i Arken, og Syndfloden kom og ødelagde alle.
| בני־האדם אכלו, שתו והתחתנו – הכול התנהל כרגיל עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ואז בא המבול והשמיד את כולם. |
28 Ligeledes, som det skete i Loths Dage: De spiste, drak, købte, solgte, plantede, byggede;
| ”גם בימיו של לוט היה המצב דומה: האנשים אכלו, שתו, קנו, מכרו, נטעו ובנו. |
29 men paa den Dag, da Loth gik ud af Sodoma, regnede Ild og Svovl ned fra Himmelen og ødelagde dem alle:
| אולם ביום שעזב לוט את סדום המטיר אלוהים אש וגפרית על העיר, והשמיד את כולם. |
30 paa samme Maade skal det være paa den Dag, da Menneskesønnen aabenbares.
| כך יהיה המצב ביום שובי. |
31 Paa den Dag skal den, som er paa Taget og har sine Ejendele i Huset, ikke stige ned for at hente dem; og ligesaa skal den, som er paa Marken, ikke vende tilbage igen!
| ”אם תהיה מחוץ לבית ביום ההוא – אל תחזור לארוז את חפציך; אם תהיה בשדה – אל תחזור העירה. |
32 Kommer Loths Hustru i Hu!
| זכרו מה קרה לאשת לוט! |
33 Den, som søger at bjærge sit Liv, skal miste det; og den, som mister det, skal beholde Livet.
| מי שמנסה להציל את חייו יאבד אותם; מי שיוותר על חייו יציל אותם. |
34 Jeg siger eder: I den Nat skulle to Mænd være paa eet Leje; den ene skal tages med, og den anden skal lades tilbage.
| בלילה ההוא שני אנשים יישנו באותו חדר: האחד יילקח והשני יישאר. |
35 To Kvinder skulle male paa samme Kværn; den ene skal tages med, og den anden skal lades tilbage.
| שתי נשים יטחנו יחד: האחת תילקח וחברתה תישאר. |
36 [To Mænd skulle være paa Marken; den ene skal tages med, og den anden skal lades tilbage.”]
| שני גברים יעבדו בשדה: האחד יילקח וחברו יישאר.“ |
37 Og de svare og sige til ham: “Hvor, Herre?” Men han sagde til dem: “Hvor Aadselet er, der ville ogsaa Ørnene samle sig.”
| ”אדון, לאן הם יילקחו?“שאלו התלמידים.”במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים“, השיב ישוע. |
