Klagesangene 5
1 Herre! kom i Hu, hvad der er sket os; sku ned og se vor Forhaanelse!
| זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ |
2 Vor Arv er gaaet over til fremmede, vore Huse til Udlændinge.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ |
3 Vi ere blevne faderløse, uden Fader, vore Mødre ere som Enker.
| יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ |
4 Vandet, vi drikke, købe vi for Penge; vort Brænde kommer til os for Betaling.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ |
5 Man er os paa Halsen, vi forfølges; vi blive trætte og faa ikke Hvile.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ |
6 Vi have rakt Haanden imod Ægypten, imod Assyrien for at mættes af Brød.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ |
7 Vore Fædre have syndet, de ere ikke mere, og vi bære deres Misgerninger.
| אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ |
8 Trælle herske over os; der er ingen, som frier af deres Haand.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ |
9 Vi hente vort Brød med Fare for vort Liv, formedelst Sværdet i Ørken.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ |
10 Vor Hud er forbrændt som en Ovn, af Hungerens Glød.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ |
11 De krænke Kvinderne i Zion, Jomfruerne i Judas Stæder.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ |
12 Fyrster ere hængte af deres Haand, Oldingers Person bliver ikke æret.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ |
13 Unge Karle maatte tage fat paa Kværnen, og Drenge segnede under Byrden af Ved.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ |
14 De Ældste have hørt op med at sidde i Porten, de unge Karle med deres Strengeleg.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ |
15 Vort Hjertes Glæde er hørt op, vor Dans er vendt om til Sorrig.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ |
16 Vort Hoveds Krone er affalden; o ve os! thi vi have syndet.
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ |
17 Derfor er vort Hjerte sygt, derfor ere vore Øjne formørkede:
| על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ |
18 For Zions Bjergs Skyld, som er øde, Ræve løbe derpaa.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ |
19 Du, Herre! du bliver evindelig, din Trone fra Slægt til Slægt.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ |
20 Hvorfor vil du glemme os evindelig? forlade os saa lang en Tid?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ |
21 Herre! før os tilbage til dig, saa ville vi vende tilbage, forny vore Dage som i fordums Tid!
| השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ |
22 Thi mon du aldeles har forkastet os? mon du er saa saare vred paa os?
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ |
