Johannes 10
1 „Sandelig, sandelig, siger jeg eder, den, som ikke gaar ind i Faarefolden gennem Døren, men stiger andensteds over, han er en Tyv og en Røver.
| אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃ |
2 Men den, som gaar ind igennem Døren, er Faarenes Hyrde.
| ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃ |
3 For ham lukker Dørvogteren op, og Faarene høre hans Røst; og han kalder sine egne Faar ved Navn og fører dem ud.
| לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃ |
4 Og naar han har ført alle sine egne Faar ud, gaar han foran dem; og Faarene følge ham, fordi de kende hans Røst.
| ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃ |
5 Men en fremmed ville de ikke følge, men de ville fly fra ham, fordi de ikke kende de fremmedes Røst.‟
| ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃ |
6 Denne Lignelse sagde Jesus til dem; men de forstode ikke, hvad det var, som han talte til dem.
| המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃ |
7 Jesus sagde da atter til dem: „Sandelig, sandelig, siger jeg eder, jeg er Faarenes Dør.
| ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃ |
8 Alle de, som ere komne før mig, ere Tyve og Røvere; men Faarene hørte dem ikke.
| כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃ |
9 Jeg er Døren; dersom nogen gaar ind igennem mig, han skal frelses; og han skal gaa ind og gaa ud og finde Føde.
| אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃ |
10 Tyven kommer ikke uden for at stjæle og slagte og ødelægge; jeg er kommen, for at de skulle have Liv og have Overflod.
| הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃ |
11 Jeg er den gode Hyrde; den gode Hyrde sætter sit Liv til for Faarene.
| אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃ |
12 Men Lejesvenden, som ikke er Hyrde, hvem Faarene ikke høre til, ser Ulven komme og forlader Faarene og flyr, og Ulven røver dem og adspreder dem,
| והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃ |
13 fordi han er en Lejesvend og ikke bryder sig om Faarene.
| השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃ |
14 Jeg er den gode Hyrde, og jeg kender mine, og mine kende mig,
| אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃ |
15 ligesom Faderen kender mig, og jeg kender Faderen; og jeg sætter mit Liv til for Faarene.
| כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃ |
16 Og jeg har andre Faar, som ikke høre til denne Fold; ogsaa dem bør jeg føre, og de skulle høre min Røst; og der skal blive een Hjord, een Hyrde.
| וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃ |
17 Derfor elsker Faderen mig, fordi jeg sætter mit Liv til for at tage det igen.
| על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃ |
18 Ingen tager det fra mig, men jeg sætter det til af mig selv. Jeg har Magt til at sætte det til, og jeg har Magt til at tage det igen. Dette Bud modtog jeg af min Fader.‟
| ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃ |
19 Der blev atter Splid iblandt Jøderne for disse Ords Skyld.
| ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃ |
20 Og mange af dem sagde: „Han er besat og raser, hvorfor høre I ham?‟
| ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃ |
21 Andre sagde: „Dette er ikke Ord af en besat; mon en ond Aand kan aabne blindes Øjne?‟
| ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃ |
22 Men Tempelvielsens Fest indtraf i Jerusalem. Det var Vinter;
| ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ |
23 og Jesus gik omkring i Helligdommen, i Salomons Søjlegang.
| ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃ |
24 Da omringede Jøderne ham og sagde til ham: „Hvor længe holder du vor Sjæl i Uvished? Dersom du er Kristus, da sig os det rent ud!‟
| ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃ |
25 Jesus svarede dem: „Jeg har sagt eder det, og I tro ikke. De Gerninger, som jeg gør i min Faders Navn, de vidne om mig;
| ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃ |
26 men I tro ikke, fordi I ikke ere af mine Faar.
| אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃ |
27 Mine Faar høre min Røst, og jeg kender dem, og de følge mig,
| צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃ |
28 og jeg giver dem et evigt Liv, og de skulle i al Evighed ikke fortabes, og ingen skal rive dem ud af min Haand. (aiōn g165, aiōnios g166)
| ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃ (aiōn g165, aiōnios g166) |
29 Min Fader, som har givet mig dem, er større end alle; og ingen kan rive noget af min Faders Haand.
| האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃ |
30 Jeg og Faderen, vi ere eet.‟
| אני ואבי אחד אנחנו׃ |
31 Da toge Jøderne atter Stene op for at stene ham.
| אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃ |
32 Jesus svarede dem: „Mange gode Gerninger har jeg vist eder fra min Fader; for hvilken af disse Gerninger stene I mig?‟
| ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃ |
33 Jøderne svarede ham: „For en god Gerning stene vi dig ikke, men for Gudsbespottelse, og fordi du, som er et Menneske, gør dig selv til Gud.‟
| ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃ |
34 Jesus svarede dem: „Er der ikke skrevet i eders Lov: Jeg har sagt: I ere Guder?
| ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃ |
35 Naar den nu har kaldt dem Guder, til hvem Guds Ord kom (og Skriften kan ikke rokkes),
| הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃ |
36 sige I da til den, hvem Faderen har helliget og sendt til Verden: Du taler bespotteligt, fordi jeg sagde: Jeg er Guds Søn?
| ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃ |
37 Dersom jeg ikke gør min Faders Gerninger, saa tror mig ikke!
| אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃ |
38 Men dersom jeg gør dem, saa tror Gerningerne, om I end ikke ville tro mig, for at I kunne indse og erkende, at Faderen er i mig, og jeg i Faderen.‟
| ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃ |
39 De søgte da atter at gribe ham; og han undslap af deres Haand.
| אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃ |
40 Og han drog atter bort hinsides Jordan til det Sted, hvor Johannes først døbte, og han blev der.
| וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃ |
41 Og mange kom til ham, og de sagde: „Johannes gjorde vel intet Tegn; men alt, hvad Johannes sagde om denne, var sandt.‟
| ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃ |
42 Og mange troede paa ham der.
| ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃ |
