Job 41
1 Kan du trække Leviathan op med en Krog? eller drage dens Tunge med en Snor, du lader synke ned?
| תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃ |
2 Kan du sætte et Sivreb i dens Næse eller gennembore dens Kæber med en Krog?
| התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃ |
3 Mon den vil gøre mange ydmyge Begæringer til dig eller tale milde Ord for dig?
| הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃ |
4 Mon den vil gøre en Pagt med dig, at du kan tage den til Tjener evindelig?
| היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃ |
5 Kan du lege med den som med en Fugl? eller binde den fast, til Morskab for dine Smaapiger?
| התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃ |
6 Skulle Deltagerne vel drive Handel med den? skulle de dele den ud iblandt Købmænd?
| יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃ |
7 Kan du fylde dens Hud med Spyd, dens Hoved med Harpuner?
| התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃ |
8 Læg din Haand paa den! Du vil huske den Kamp og ikke gøre det mere.
| שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃ |
9 Se, Haabet derom slaar fejl; styrter man ikke ned endog kun ved Synet af den?
| הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃ |
10 Der er ingen saa dumdristig, at han tør tirre den; hvo er da den, der vil bestaa for mit Ansigt?
| לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃ |
11 — Hvo har givet mig noget først, at jeg skulde betale det? hvad der er under al Himmelen, det er mit —
| מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃ |
12 jeg vil ikke tie om dens Lemmer og dens Styrkes Beskaffenhed og dens Legemsbygnings Yndelighed.
| לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃ |
13 Hvo har afklædt den dens ydre Bedækning? hvo tør komme ind imellem dens dobbelte Tandrækker?
| מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃ |
14 Hvo har opladt dens Ansigts Døre? omkring dens Tænder er der Rædsel.
| דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃ |
15 Dens Skjoldes Rande ere prægtige, lukkede som med et tæt Segl.
| גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃ |
16 Den ene er saa nær ved den anden, at der ikke kan komme Vejr ind imellem dem.
| אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃ |
17 Den ene hænger fast ved den anden; de gribe i hverandre og adskilles ikke.
| איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃ |
18 Dens Nysen lader Lys skinne, og dens Øjne ere som Morgenrødens Øjenlaage.
| עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃ |
19 Af dens Mund fare Blus, Ildgnister fare ud.
| מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃ |
20 Af dens Næsebor udgaar Røg som af en sydende Gryde og af en Kedel.
| מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃ |
21 Dens Aande kan stikke Ild i Kul, og en Lue gaar ud af dens Mund.
| נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃ |
22 Paa dens Hals hviler Styrke, og Angest hopper foran den.
| בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃ |
23 Dens Køds Stykker hænge fast sammen; det er som støbt paa den, det kan ikke bevæges.
| מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃ |
24 Dens Hjerte er støbt fast som Sten, ja, støbt fast som den nederste Møllesten.
| לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃ |
25 Naar den farer op, grue de stærke; af Angest forfejle de Maalet.
| משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃ |
26 Angriber nogen den med Sværd, da bider det ikke paa, ej heller Spyd, Kastevaaben eller Lanse.
| משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃ |
27 Den agter Jern som Straa, Kobber som raaddent Træ.
| יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃ |
28 Ingen Pil jager den paa Flugt, Slyngestene blive for den som Avner.
| לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃ |
29 Køllen agtes som Avner, og den ler ad det susende Glavind.
| כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃ |
30 Under den ere skarpe Skæl, og det er, som den drager en Tærskeslæde hen over Dyndet.
| תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃ |
31 Dybet syder som en Gryde; den gør Havet som en Salvekedel.
| ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃ |
32 Den gør, at Vejen skinner efter den; man maatte holde Havet for graahaaret.
| אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃ |
33 Der er ingen, som kat? lignes ved den paa Jorden, den er skabt til at være uden Frygt.
| אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃ |
34 Den ser ned paa alt højt; den er en Konge over alle stolte Dyr.
| את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃ |
