Job 39
1 Ved du Tiden, naar Stengederne føde? har du taget Vare paa, naar Hinderne ville føde?
| הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר |
2 Tæller du de Maaneder, som de fylde, eller ved du Tiden, naar de føde?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה |
3 De bøje sig sammen, de føde deres Unger og kaste deres Byrde.
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה |
4 Deres Unger blive stærke, de blive store paa Marken, de gaa ud og komme ikke tilbage til dem.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו |
5 Hvo har ladet Vildæselet ud i det frie? og hvo løste Skovæselets Baand,
| מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח |
6 hvilket jeg har givet den slette Mark til dets Hjem og Saltørkenen til dets Bo.
| אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה |
7 Det ler ad Stadens Tummel; det hører ikke Driverens Buldren.
| ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע |
8 Hvad det opsporer paa Bjergene, er dets Føde, og det søger efter alt det grønne.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש |
9 Mon Enhjørningen har Lyst til at trælle for dig? mon den vil blive Natten over ved din Krybbe?
| היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך |
10 Kan du tvinge Enhjørningen ved dens Reb til at holde Furen? mon den vil harve Dalene efter dig?
| התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך |
11 Kan du forlade dig paa den, fordi dens Kraft er stor? og kan du overlade den dit Arbejde?
| התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך |
12 Kan du tro den til, at den vil føre dig din Sæd hjem og samle den hen til din Tærskeplads?
| התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף |
13 Strudsenes Vinge svinger sig lystigt; mon det er Storkens Vinge og Fjer?
| כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה |
14 Nej, den overlader sine Æg til Jorden og lader dem varmes i Støvet,
| כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם |
15 og den glemmer, at en Fod kunde trykke dem i Stykker, og et vildt Dyr paa Marken søndertræde dem.
| ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה |
16 Den handler haardt med sine Unger, som vare de ikke dens egne; er dens Møje end forgæves, er den uden Frygt.
| הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד |
17 Thi Gud har ladet den glemme Visdom og har ikke givet den Del i Forstand.
| כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה |
18 Paa den Tid, naar den svinger sig i Højden, da beler den Hesten og den, der rider paa den.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו |
19 Kan du give Hesten Styrke eller klæde dens Hals med flagrende Manke?
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה |
20 Kan du gøre, at den springer som Græshoppen? dens prægtige Prusten er forfærdelig.
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה |
21 Den skraber i Dalen og fryder sig i Kraft; den farer frem imod den, som bærer Rustning
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק |
22 Den ler ad Frygt og forskrækkes ikke og vender ikke tilbage for Sværdets Skyld.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב |
23 Pilekoggeret klirrer over den, ja, det blinkende Jern paa Spyd og Glavind.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון |
24 Med Bulder og Fnysen sluger den Vejen og bliver ikke staaende stille, naar Trompetens Lyd høres.
| ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר |
25 Saa snart Trompeten lyder, siger den: Hui! og lugter Krigen i det fjerne, Fyrsternes Raab og Krigstummelen.
| בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה |
26 Er det efter din Forstand, at Spurvehøgen flyver, udbreder sine Vinger imod Sønden?
| המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן |
27 Eller er det efter din Befaling, at Ørnen flyver højt og bygger sin Rede i det høje?
| אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו |
28 Den bor paa Klippen og bliver der om Natten, paa Tinden af en Klippe og Borg.
| סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה |
29 Derfra spejder den efter Føde; dens Øjne se ud i det fjerne,
| משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו |
30 og dens Unger drikke Blod; og hvor der er ihjelslagne, der er den.
| ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא |
