Job 37
1 Ta, over dette forfærdes mit Hjerte og farer op fra sit Sted.
| אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ |
2 Hører, ja hører hans Røsts Drøn og Bulderet, der udgaar af hans Mund.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ |
3 Han lader det fare ud under al Himmelen og sit Lys over Jordens Flige.
| תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ |
4 Efter ham brøler Røsten, han tordner med sin Højheds Røst; og han holder dem ikke tilbage, naar hans Røst høres.
| אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ |
5 Gud tordner vidunderligt med sin Røst; han gør store Ting, og vi kunne ikke kende dem.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ |
6 Thi han siger til Sneen: Fald til Jorden! og ligesaa til Regnskyllene, ja til hans Vældes Regnskyl.
| כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ |
7 Han forsegler hver Mands Haand, at alle Folk, som ere hans Skabning, skulle kende det.
| ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ |
8 Da gaa de vilde Dyr i Hule og blive i deres Boliger.
| ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ |
9 Fra Syden kommer Stormen, og med Nordenvindene kommer Kulden.
| מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ |
10 Ved Guds Aande kommer Is, og det brede Vand snævres ind.
| מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ |
11 Ja, med Fugtighed fylder han Skyen; han udbreder sin lysopfyldte Sky.
| אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ |
12 Og den vender sig i Kredse, alt som han styrer den til dens Gerning, til alt, hvad han byder den, hen over Jordens Kreds:
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ |
13 Enten til Revselse eller til hans Lands Bedste eller til Velgerning lader han den ramme.
| אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ |
14 Job, vend dine Øren til dette; staa stille og agt paa Guds underfulde Ting!
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ |
15 Ved du, naar Gud tænker derpaa, og naar han lader sin Skys Lys skinne?
| התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ |
16 Ved du hvorledes Skyerne svæve? de underfulde Ting af ham, som er fuldkommen i al Kundskab?
| התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ |
17 du, hvis Klæder blive varme, naar han gør Landet lummert fra Sønden?
| אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ |
18 Udspænder du med ham de øverste Skyer, der ere faste som et støbt Spejl?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ |
19 Lad os vide, hvad vi skulle sige til ham! vi kunne ikke fremføre noget ud fra Mørket.
| הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ |
20 Skal det fortælles ham, at jeg taler? eller mon nogen har ønsket, at han maatte blive opslugt?
| היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ |
21 Og nu, ser man ikke Lyset, som straaler i de øverste Skyer: Saa farer et Vejr frem og renser dem.
| ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ |
22 Af Norden kommer Guld; over Gud er der forfærdelig Majestæt.
| מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ |
23 Den Almægtige, ham kunne vi ikke naa til, ham, som er stor i Kraft; Ret og Retfærdigheds Fylde undertrykker han ikke.
| שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ |
24 Derfor frygte Folkene ham; han ser ikke til nogen, som er viis i Hjertet.
| לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ |
