Job 24
1 Hvorfor ere Tider ikke gemte af den Almægtige? og hvorfor se de, som kender ham, ikke hans Dage?
| מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃ |
2 Man forrykker Markskel, man røver Hjorder og vogter dem;
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃ |
3 man driver de faderløses Asen bort, man tager en Enkes Okse til Pant;
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃ |
4 man trænger de fattige ud af Vejen, de elendige i Landet maa skjule sig til Hobe.
| יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃ |
5 Se, som Vildæsler i Ørken gaa de ud til deres Gerning, de staa aarle op efter Føde! Ørkenen giver dem Brød til Børnene.
| הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃ |
6 De høste den ugudeliges Blandingssæd, og de holde Efterhøst i hans Vingaard.
| בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃ |
7 Nøgne ligge de om Natten, uden Klæder, og uden Dække i Kulden.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃ |
8 De blive vaade af Bjergenes Vandskyl, og fordi de ingen Tilflugt have, favne de Klippen.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃ |
9 Man river den faderløse fra Moders Bryst, og af den elendige tager man Pant.
| יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃ |
10 Nøgne gaa de uden Klæder, og hungrende bære de Neg.
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃ |
11 De udperse Olie inden for hines Mure, de træde Vinperserne og tørste derved.
| בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃ |
12 Fra Staden sukke Folk, og de gennemboredes Sjæle skrige; dog agter Gud ikke paa det urimelige deri.
| מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃ |
13 Der er dem, som hade Lyset, de kende ikke dets Veje, og de blive ikke paa dets Stier.
| המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃ |
14 Morderen staar op, naar det dages, slaar den elendige og fattige ihjel; og om Natten er han som Tyven.
| לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃ |
15 Og Horkarlens Øjne vare paa Tusmørket, og han siger: Intet Øje skal skue mig; og han lægger et Dække over sit Ansigt.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃ |
16 I Mørket brydes ind i Husene, om Dagen lukke de sig inde; de kende ikke Lyset
| חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃ |
17 Thi for dem alle er Dødsskygge Morgen; thi de ere bekendte med Dødsskyggens Rædsler.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃ |
18 Let farer en saadan bort paa Vandet, deres Arvelod er forbandet i Landet; han vender sig ikke til Vingaardenes Vej.
| קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃ |
| ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃ (Sheol h7585) |
20 Moders Liv glemmer ham, han smager Ormene vel; han ihukommes ikke ydermere, og Uretfærdigheden sønderbrydes som et Træ;
| ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃ |
21 han, der udpinte den ufrugtbare, som ikke fødte, og ikke vilde gøre en Enke godt.
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃ |
22 Dog Gud opholder de mægtige længe med sin Magt; de rejse sig, naar de ikke mere tro paa deres Liv.
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃ |
23 Han giver dem Tryghed, og de forlade sig fast derpaa; og hans Øjne ere over deres Veje.
| יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃ |
24 De ere ophøjede; om en liden Stund findes ingen af dem, og de synke hen, de indsamles som alle andre, og de afhugges som Toppen paa et Aks.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃ |
25 Og hvis det ikke er saa, hvo kan da straffe mig for Løgn og gøre min Tale til intet?
| ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃ |
