Job 11
1 Da svarede Zofar, Naamathiten, og sagde:
| ויען צפר הנעמתי ויאמר |
2 Skal der ikke svares til de mange Ord? og mon en mundkaad Mand skal beholde Ret?
| הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק |
3 Skal din Skvalder bringe Folk til at tie? og skal du bespotte, og ingen beskæmme dig?
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם |
4 Thi du sagde: Min Lærdom er klar, og jeg er ren for dine Øjne.
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך |
5 Men gid dog Gud vilde tale og oplade sine Læber imod dig!
| ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך |
6 og at han vilde kundgøre dig Visdoms skjulte Ting! thi i den er dobbelt Kraft; da skulde du vide, at Gud endog eftergiver dig noget af din Misgerning.
| ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך |
7 Mon du kan naa til Guds Dybheder? mon du kan naa til den Almægtiges Begrænsning?
| החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא |
8 Den er saa høj som Himmelen, hvad vil du gøre? den er dybere end Helvede, hvad kan du vide? (Sheol h7585)
| גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע (Sheol h7585) |
9 Dens Maal er længere end Jorden, den er bredere end Havet.
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים |
10 Naar han farer frem og lukker til eller forsamler, hvo vil da holde ham tilbage?
| אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו |
11 Thi han kender forfængelige Folk og ser Uretfærdighed; skulde han da ikke agte derpaa?
| כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן |
12 Men en uforstandig vil faa Forstand, naar et Vildæsels Føl fødes til Menneske.
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד |
13 Dersom du bereder dit Hjerte og udstrækker dine Hænder til ham,
| אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך |
14 dersom du kaster Uretfærdigheden, som er i din Haand, langt bort og ikke lader Uret bo i dine Telte,
| אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה |
15 da skal du, fri for Lyde, kunne opløfte dit Ansigt og blive fast og ikke frygte.
| כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא |
16 Thi du skal glemme din Møje, du skal komme den i Hu som det Vand, der er løbet forbi.
| כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר |
17 Og din Levetid skal gaa frem klarere end Middagen, Mørket skal vorde som Morgenen.
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה |
18 Og du skal være tryg, thi der er Haab, og du skal spejde omkring dig og sove tryggelig.
| ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב |
19 Og du skal lægge dig, og ingen skal forfærde dig; og mange skulle bønfalde for dit Ansigt.
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים |
20 Men de ugudeliges Øjne skulle hentæres, og deres Tilflugt skal gaa tabt for dem, og deres Haab aandes ud med Livet.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש |
