Esajas 33
1 Ve dig, du Ødelægger! du, som dog ikke er bleven ødelagt, og du Røver! du, som dog ikke er bleven et Rov; naar du har fuldendt at ødelægge, skal du ødelægges, naar du er bleven færdig med at røve, skal du selv blive et Rov.
| הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך |
2 Herre! vær os naadig, vi have biet efter dig; vær aarle vor Arm, tilmed vor Frelse i Nødens Tid.
| יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה |
3 Folkene flyede for Tordenrøsten; Hedningerne adspredes, naar du rejser dig.
| מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים |
4 Og eders Bytte skal sankes, som man sanker Høskrækker; som Græshopper springe hid og did, skal man springe hid og did efter det.
| ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו |
5 Herren er ophøjet, thi han bor i det høje; han har opfyldt Zion med Dom og Retfærdighed.
| נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה |
6 Og Visdom og Kundskab skal give dine Tider Fasthed, en Rigdom af Frelse; Herrens Frygt skal være dit Liggendefæ.
| והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו |
7 Se, deres Helte skrige derude; Fredens Bud græde beskelig.
| הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון |
8 De banede Veje ere øde, der er ingen, som gaar frem ad Stien mere; han har brudt Pagten, ladet haant om Stæderne, ikke agtet et Menneske.
| נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש |
9 Landet sørger, vansmægter, Libanon er beskæmmet, er henvisnet; Saron er som en øde Mark, og Basan og Karmel have kastet deres Blade.
| אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל |
10 Nu vil jeg gøre mig rede, siger Herren; nu vil jeg rejse mig, nu vil jeg ophøje mig.
| עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא |
11 I undfange Straa, føde Halm; eders Harme er en Ild, som skal fortære eder.
| תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם |
12 Og Folkene skulde vorde som det, der brændes til Kalk, som omhugne Torne, der opbrændes med Ild.
| והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו |
13 Hører, I, som ere langt borte, hvad jeg har gjort, og I, som ere nær, fornemmer min Styrke!
| שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי |
14 Syndere i Zion ere forskrækkede, Bævelse har betaget de vanhellige: “Hvo af os kan bo ved en fortærende Ild? hvo af os kan bo ved Evigheds Baal?”
| פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם |
15 Den, som vandrer i Retfærdighed, og som taler Oprigtighed; den, som foragter Vinding, der kommer ved Undertrykkelse; den, som ryster sine Hænder, at han ej beholder Skænk; den, som stopper sit Øre til, saa at han ej hører Blodraad, og som tillukker sine Øjne, at han ej ser efter det onde:
| הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע |
16 Han skal bo paa de høje Steder, Klippernes Befæstning skal være hans Tilflugt, Brød bliver givet ham, Vand er ham sikret.
| הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים |
17 Dine Øjne skulle beskue Kongen i hans Skønhed, de skulle se et vidt udstrakt Land.
| מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים |
18 Dit Hjerte skal tænke paa Forfærdelsen: “Hvor er Skriveren? hvor er den, som vejede Pengene? hvor er den, som talte Taarnene?”
| לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים |
19 Du skal ikke mere se det haarde Folk, det Folk, som man ikke kan forstaa for dets dybe Mæles Skyld, det, som man ikke kan fatte for dets stammende Tunges Skyld.
| את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה |
20 Besku Zion, vor Forsamlings Stad; dine Øjne skulle se Jerusalem som en sikker Bolig, som et Telt, der ikke skal flyttes, hvis Pæle ikke skulle oprykkes evindelig, og hvis Reb ikke skulle rives over.
| חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו |
21 Men der skal Herren være os den herlige, være i Stedet for Floder og brede Strømme; intet Skib, som roes, farer der, og intet stort Skib gaar derover.
| כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו |
22 Thi Herren er vor Dommer, Herren er vor Lovgiver, Herren er vor Konge, han skal frelse os.
| כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו |
23 Dine Reb ere blevne slappe; de holde ikke deres Mast stiv, de have ikke udbredet Flag; da deles røvet Bytte i Mængde, de halte røve Rov.
| נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז |
24 Og ingen Indbygger skal sige: Jeg er syg; thi Folket, som bor derudi, har faaet Syndsforladelse.
| ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון |
