Esajas 32
1 Se, med Retfærdighed skal en Konge regere, og efter Ret skulle Fyrsterne styre.
| הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו |
2 Og enhver af dem skal være som Skjul imod Vejr og Ly imod Vandskyl, som Vandbække paa et tørt Sted og som en svar Klippes Skygge i et vansmægtende Land.
| והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה |
3 Og de seendes Øjne skulle ikke være blændede, og de hørendes Øren skulle give Agt.
| ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה |
4 Og de ubesindiges Hjerte skal forstaa Kundskab; og de stammendes Tunge skal haste til at tale forstaaelige Ord.
| ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות |
5 En Daare skal ikke ydermere kaldes ædel og en karrig ej kaldes rig.
| לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע |
6 Thi en Daare taler Daarlighed, og hans Hjerte gør Uret for at øve Ugudelighed og for at tale Usandhed imod Herren, for at lade en hungrig Sjæl forblive tom og lade en tørstig fattes Drik.
| כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר |
7 Og den karrige bruger slette Midler; han optænker List for at berede de elendige Fordærvelse med falske Ord, og det, naar den fattige taler sin Sag.
| וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט |
8 Men den ædle tænker paa ædle Ting, han skal bestaa ved sin ædle Daad.
| ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום |
9 I Kvinder, som ere saa sorgløse, staar op og hører min Røst! I Døtre, som ere saa trygge, vender Øren til min Tale!
| נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי |
10 Om Aar og Dag skulle I, som ere trygge, blive urolige; thi det er forbi med Vinhøsten, der kommer ingen Frugtsamling.
| ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא |
11 Vorder forfærdede, I sorgløse! vorder urolige, I trygge! klæd dig af, og blot dig, og bind om Lænderne!
| חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים |
12 De skulle slaa sig for Brystet for de yndige Agres, for de frugtbare Vintræers Skyld;
| על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה |
13 der skal opvokse Torne og Tidsler paa mit Folks Mark, ja, over alle Glædens Boliger i den lystige Stad.
| על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה |
14 Thi Paladserne ere forladte, Stadens Tummel er ophørt; Ofel og Vagttaarnet er blevet til Huler evindelig, Vildæsler til Glæde, Hjorde til Føde,
| כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים |
15 indtil Aanden fra det høje udgydes over os, og Ørken bliver til en frugtbar Mark, og den frugtbare Mark agtes som en Skov;
| עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב |
16 og Ret bor i Ørken, og Retfærdighed bliver paa den frugtbare Mark;
| ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב |
17 og Retfærdigheds Gerning bliver Fred, og Retfærdighedens Løn bliver Hvile og Tryghed indtil evig Tid;
| והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם |
18 og mit Folk bor i Fredens Hytter og i Trygheds Boliger og i stille rolige Steder.
| וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות |
19 Men det skal hagle, naar Skoven fældes, og Staden skal nedtrykkes i det lave.
| וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר |
20 Lyksalige ere I, som saa ved alle Vande, I, som lade Oksen og Æselet frit løbe om!
| אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור |
